רשויות החקירה והתביעה ביהודה ושומרון אינן חלק מכוחות הביטחון לעניין תביעות נזיקין, ולפיכך לא חלה על תביעות נגדן תקופת ההתיישנות המקוצרת שנקבעה בחוק לתביעות נגד צה"ל. כך קובעת (5.4.12) רשמת בית המשפט המחוזי בחיפה, תמר שרון-נתנאל.
מוסא אבו-שאכר הואשם בינואר 2007 בסחר בציוד מלחמתי, ובאוגוסט 2008 זוכה בערכאת הערעור. הוא הגיש נגד המדינה תביעת נזיקין בגין 567 הימים בהם שהה במעצר ובמאסר. המדינה ביקשה לדחות את התביעה על הסף, משום שהוגשה 20 חודשים לאחר זיכויו של אבו-שאכר - בעוד תקופת ההתיישנות היא שנתיים.
שרון-נתנאל אומרת, כי "המניע לקיצור תקופת ההתיישנות נעוץ בעיקרו בבעיות בתחום סדרי הדין ודיני הראיות, אשר מעלה המצב המיוחד השורר בשטחים ואת העובדה שלעיתים תכופות אין בידי המדינה להתמודד מול בעיות אלה בכלים המשפטיים הקיימים". ואולם, היא קובעת, לא כל פעולה המבוצעת בידי רשויות ישראליות ביהודה ושומרון נכנסת תחת כנפיה של תקופת ההתיישנות המקוצרת, אלא רק פעולה המבוצעת בידי "כוחות ביטחון" הפועלים באיזור.
"פרשנות טבעית של לשון החוק מובילה לדחיית פרשנות המדינה ואף תכליתו של החוק וכוונת המחוקק, מתיישבת עם מסקנה לפיה התיקון אינו חל על פעילות רשויות החקירה והתביעה, בחקירת עדים, בהגשת כתב אישום ובניהול המשפט", קובעת שרון-נתנאל. "אמנם, המונח 'כוחות ביטחון' יכול לכלול, במובנו הרחב, כל גורם שמטרת פעולתו היא הגברת הביטחון וניתן לומר שפעילות רשויות החקירה והתביעה בתפיסת עבריינים באזור והבאתם לדין, גם היא מיועדת להגברת הביטחון, אולם נראה שלא זו כוונת המחוקק ולא זה הפירוש הנכון שיש ליתן למושג זה". לפיכך, ההתיישנות על תביעתו של אבו-זאכר היא שבע שנים ועל המדינה להגיש כתב הגנה מפניה.
