רשלנות עיריית בת-ים גרמה לפציעה קשה לילד

על עירייה מוטלת חובת זהירות מושגית "בנסיבות בהן נמצא מבנה נטוש בתחומה, במיוחד שעה שבעבר נכנסו למבנה גורמים עבריינים ובשעה שנצפתה האפשרות כי ילדים ייכנסו למבנה וייפגעו כתוצאה מכך". כך אומרת (8.4.12) שופטת בית משפט השלום בהרצליה, סיגל רסלר-זכאי. רסלר-זכאי קיבלה תביעת נזיקין בעקבות פציעתו הקשה של ילד בן 12 בנובמבר 1994, כאשר נפל מגובה של 10 מטרים מהקומה העליונה של "קולנוע בת-ים" שהיה באותה עת מבנה נטוש. רסלר-זכאי חייבה את עיריית בת-ים; את בעלי המבנה, חברות אילנות הקריה ורומנור; ואת מנהליהן, אליעזר נחום, אמנון כהן, אופיר כהן, עמנואל מנור ואמיר רום, לשלם לילד ולהוריו 1.3 מיליון שקל ועוד 300,000 שקל כשכר טירחה והוצאות. את רוב פסק הדין מייחדת רסלר-זכאי לשאלת האחריות על אותו מבנה נטוש. היא מציינת, כי עוד בשנת 1990 קבעה העירייה שזהו מבנה מסוכן ושיש לאטום את הכניסות אליו, דבר שביצעה מאוחר יותר. ואולם, לאחר מכן לא טרחה העירייה לוודא מה מצבו של הבניין, לא וידאה שהוא אטום, לא גידרה אותו ולא קבעה בסמוך אליו שלטי אזהרה. "אילו הייתה מפעילה את סמכויותיה כפי שעשתה שנים קודם לאירוע, באופן ובתדירות המתבקשת, הייתה מונעת את הסיכון ואת הנזק, כפי שנמנע בעבר", אומרת רסלר-זכאי. בנוגע לאחריותם של החברות ומנהליהן קובעת רסלר-זכאי, כי גם הם התעלמו לחלוטין מהסיכונים שנשקפו מהמבנה. היה עליהם לתלות שלטי אזהרה מאירי-עיניים ולדאוג שלא תתאפשר עלייה מתוך הבניין אל גגו הרעוע, היא אומרת. לעומת זאת, היא דחתה מכל וכל את טענתם בדבר אשם תורם של הילד, באומרה שלא ניתן היה לצפות מילד בן 12 - שהיה רגיל לשחק עם חבריו בבניין - שיהיה מודע לסכנות הנשקפות ממנו. היה זה מבנה בעל תכונות מפתות שילד אינו יכול לעמוד בפניהן, אומרת רסלר-זכאי.