נתוני הסקר שערך יצחק כץ מ'מאגר מוחות' מלמדים על פער גדול מאוד בין תפישת הציבור לגבי מאורע סא"ל שלום אייזנר בבקעה, לבין התפישה של צמרת צה"ל.
הנתונים בולטים וזועקים: 65 אחוז מבעלי הדעה סבורים כי החלטת אלוף הפיקוד ניצן אלון והרמטכ"ל
בני גנץ להשעות באופן מידי
ובהמשך להדיח את סא"ל אייזנר לא הייתה מוצדקת. 70 אחוז מכלל המדגם ו־81 אחוזים מבעלי הדעה סבורים שהרמטכ"ל גנץ פעל בחיפזון כתוצאה מלחץ תקשורתי.
הנתונים האלה מוכיחים כי הניסיון לצייר פיצול בדעת הקהל בין ימין קיצוני דתי תומך לבין ציבור כללי נאור שסומך על החלטות
צמרת צה"ל ומתנגד לאייזנר, הוא מוטעה ומטעה. 66 אחוזים מזדהים עם אייזנר בעקבות המעשה שבו צולם כשהוא הודף ברובהו
פעיל דני אנטי־ישראלי. הפילוח של אותם 66 אחוז, שזו תמיכה גבוהה מאוד, מלמד שאמנם התמיכה וההזדהות בקרב הדתיים הלאומיים היא גבוהה יותר מבקרב החילונים, אבל 24 אחוז של חילונים ו־53 אחוזים "מסורתיים" הם נתונים ששוללים כל חלוקה מגזרית בפרשה.
אפשר לטעון שההמון מתלהם מטבעו ונוטה להתייצב בתמיכה אוטומטית בצה"ל; אבל נראה שהפעם לציבור הישראלי יש חושים
מחודדים יותר לגבי הפרשה. הציבור מקדים בתפישתו את צמרת צה"ל, שמצטיירת כמי שמעדיפה לברוח מכל חשיפה תקשורתית,
במקום להתמודד עם "מתקפת צילומים".
הציבור כבר מנוסה בצילומים ערוכים שמגיעים למערכות התקשורת. אנשים כבר למדו שאין לשפוט את האמת לגבי אירועים לפי בית דין שדה הפועל על-פי רושם ראשוני של תמונה בודדת. הציבור, לפי נתוני הסקר, יודע ש"התמונה" של אייזנר הופקה במסגרת זירת הלוחמה הפסיכולוגית התודעתית. לפי נתוני הסקר, הוא סבור חד־משמעית שצמרת צה"ל העניקה ניצחון אסטרטגי קל לכנופיה שמטרתה לפגוע בצה"ל ובמדינת ישראל.
