חשש לניגודי עניינים בעיסוקי פרופ' ברבש

מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, קובע מנהל בית החולים איכילוב בתל אביב, הפרופסור גבי ברבש, לא הצהיר כיאות על העיסוקים הפרטיים שלו מלבד עבודתו בבית החולים באופן שמעורר חשש לניגודי עניינים שבהם הוא מצוי. בביקורת בדק המבקר את העבודות הנוספות של שני מנהלי בתי החולים מהגדולים במדינה - מנהל בית החולים שיבא פרופ' זאב רוטשטיין ומנהל איכילוב פרופ' גבי ברבש. המבקר גילה כי במועד סיום ביקורת המעקב (אוקטובר 2011) עבד פרופ' רוטשטיין בחמש עבודות פרטיות, בהיקף של כ-8 שעות עבודה בשבוע ובשכר של כ-20,000 ש"ח לחודש; היקפי שעות העבודה וההשתכרות האלה תואמים את הוראות התקשי"ר. עם זאת ציין כי על רוטשטיין להגביר את השקיפות בדיווח על מהות העבודות שהוא מבצע. זאת משום שהדבר פגם באפשרות לבחון אם העסקתו של פרופ' רוטשטיין עמדה במגבלות שנקבעו בתקשי"ר בנוגע להיקף עבודותיו הפרטיות, ולא אפשר לבחון אם מתעורר מצב של ניגוד עניינים. המבקר ציין כי פרופ' ברבש עבד בשש עבודות מחוץ לתפקיד; ארבע מהן במסגרת עבודה פרטית - כהונה כחבר בדירקטוריונים של שלוש חברות פרטיות - חברה א', חברה ב' וחברה ג' - הפועלות, בין היתר, בתחומים של פיתוח ציוד רפואי ותרופות, ועבודת הוראה במוסד חינוכי, שאותה הפסיק בנובמבר 2011. כמו-כן, במסגרת פרקטיקה פרטית עסק פרופ' ברבש במתן ייעוץ לחברה ד' שגם היא חברה פרטית עסקית בתחום ייצור משקאות קלים. עוד עסק פרופ' ברבש בעבודת ייעוץ לחברה א', שבמועד סיום הביקורת נעשתה ללא אישור, כמפורט בהמשך. המבקר קבע כי מדיווחיו של פרופ' ברבש עולה כי עלולה להיות זיקה בין הגופים שהוא מכהן בהם כדירקטור ובין המרכז הרפואי שהוא מנהל. לפיכך היה ראוי שהוועדה המשותפת לא תסתפק בהצהרות ובדיווחים של פרופ' ברבש, כאמור לעיל, אלא תעשה בחינה מפורטת של הזיקות בין עיסוקיו הפרטיים - לרבות עבודות ייעוץ רפואי-תעסוקתי - ובין תפקידיו הציבוריים, ובמידת הצורך תכין הסדר כתוב למניעת ניגוד עניינים, על-מנת להבטיח כי עבודותיו הפרטיות לא יגרמו לו להיות במצב של חשש לניגוד עניינים במילוי תפקידו הציבורי. "על-פי המסמכים שבידי משרד מבקר המדינה, פעולות אלו לא נעשו", ציין. המבקר קבע כי למרות המלצות בדוחות קודמים לא גיבש משרד הבריאות כללים אחידים לכלל מנהלי בתי החולים הממשלתיים והעירוניים-ממשלתיים בעניין היקף העבודה הפרטית והפרקטיקה הפרטית המותרת לבעלי תפקידים אלה. הנציבות ומשרד הבריאות אף לא גיבשו את עמדתם לנוכח המלצות מבקר המדינה בשאלה אם לא ראוי להחיל על מנהלי בתי חולים אלה מגבלות בנושא העבודה מחוץ לתפקיד, בדומה לאלה שחלות על מנהלים בכירים בקופות החולים. "משרד מבקר המדינה חוזר ומדגיש את העקרונות וההמלצות שנקבעו בדוח הקודם, שלפיהם יש לשקול ולבחון אם ראוי להפריד את סדרי העסקתם של מנהלי בתי החולים ממסגרת הסכמי השכר הקיבוציים של כלל הרופאים; וכן יש לבחון את האפשרות לקבוע הסכמי שכר אישיים למנהלי בתי החולים, אשר יבטיחו מתן שכר כולל והוגן ובה בעת יעגנו את חובתם של מנהלי בתי החולים לייחד את מרב זמנם לניהול בית החולים (למעט היקף סביר של שעות שיוקצו להוראת רפואה וסיעוד במסגרת מוסדות להשכלה גבוהה). כמו-כן יש להגביר את הבקרה על עבודה נוספת של מנהלי בתי חולים שעובדים בעבודה כזאת", לשון הדוח.