דוח
מבקר המדינה חושף חולשה של ממש בנוגע לאכיפת חוקי החינוך והוראות המשרד בנושא תשלומי הורים. על-פי ממצאי בקרת התשלומים בשנת הלימודים התשס"ה (2005) חרגו כ-80% מבתי הספר ובשנת הלימודים התש"ע (2009) - כ-51%. שיעור בתי הספר החורגים במינהלה לחינוך ירושלים היה הגדול ביותר בשנים התשס"ט (2009-2008) והתש"ע. כ-90% מבתי הספר במחוז זה חרגו בשנים האמורות. במחוזות דרום, צפון וירושלים שיעור בתי הספר שחרגו היה 50%-70%.
הדוח חושף כי אין כלל בקרה על תשלומי ההורים: מנתוני מערכת אפיק לשנת הלימודים התשע"א עולה כי 1,805 (43%) מ-4,164 בתי הספר בחינוך הרשמי ובחינוך המוכש"ר (מוסדות שך החינוך המוכר שאינו רשמי) לא הזינו כלל את הנתונים על דרישות התשלומים שלהם מההורים. מכלל בתי הספר אושרו דרישות תשלום של 2,043 (49%) בלבד. ככלל, בתי הספר בחינוך המוכש"ר לא הזינו את נתוניהם בשנה זו.
עוד נמצא, כי בשנת הלימודים התשע"א כ-50% מבתי הספר במינהלה לחינוך ירושלים לא הזינו את דרישת התשלום שלהם במערכת אפיק, ורק 29% מהדרישות שהוזנו אושרו בידי המשרד.
מדוח בקרת התשלומים השנתי לשנת הלימודים התשס"ט עולה כי נמצאו חריגות רבות מן הכללים הנוגעים לתשלומי הורים; חריגות רבות במיוחד נמצאו בנוגע לרכישת שירותים מרצון, והועלה ששיעור החריגות האלה גדל משנה לשנה; שיעור בתי הספר שחרגו היה גדול במיוחד במנח"י. בדוח סיכום הבקרה לשנת הלימודים התש"ע הועלו ממצאים דומים בעיקרם.
הפרטה סמויה של מערכת החינוך בחטיבה העליונה דוח המבקר מגלה עוד כי משרד החינוך אִפשר מצב שבו הורי התלמידים בחטיבה העליונה מממנים יישום של חלק מתכני הלימוד המוגבר של מקצועות בחטיבה העליונה. מימון חיצוני זה מבטא נסיגה של המדינה ממימון של פעולות חינוכיות הנכללות בליבת תוכנית הלימודים, והדבר משקף סוג של הפרטה סמויה במערכת החינוך, שאינה נגזרת ממדיניות חינוכית רשמית ומאושרת ומפעולות מכוונות הנובעות ממדיניות זו.
"עצימת עין" נוספת בנוגע לפיקוח על תשלומי הורים נחשפה בכל הקשור לכספים הנאספים על-ידי עמותות הורים. מהדוח עולה כי עוד בשנת 2005 ידעה הנהלת המשרד כי ועדי הורים משתמשים בכספי הורים לשם פתיחת כיתות לא תקניות בבתי הספר ולשם העסקת מורים נוספים, בין היתר באמצעות עמותות הורים. בנובמבר 2009 כתבה האחראית לתשלומי הורים במינהל הפדגוגי למנכ"ל המשרד והציגה את הדברים במלוא חומרתם: עמותות הורים גובות תשלומי הורים, בניגוד לחוק ולחוזר מנכ"ל וללא פיקוח של המשרד; הגבייה בידי עמותת ההורים מתקיימת לעיתים תוך "עצימת עין" של הפיקוח; העמותה מכתיבה התנהלות למנהל בית הספר ופוגעת בסמכויותיו.
לקבוע הסדר מערכתי לגביית הכספים ממצאי הדוח מלמדים על חריגה מגבולות הגבייה המותרת באמצעות הכללת שירותים מגוונים בסעיף של רכישת שירותים מרצון. על-מנת להסדיר את הנושא, מבהיר מבקר המדינה כי הנהלת משרד החינוך נדרשת לקבוע הסדר מערכתי שלם וקוהרנטי, כפי שהתחייב משרד החינוך לפני בג"ץ בשנת 2007.
על הנהלת המשרד לקבוע וליישם מדיניות ברורה בנוגע לשכר הלימוד בבתי ספר מוכש"ר והשפעותיו על תשלומי ההורים; לבחון את הדרישות הפדגוגיות בתוכניות הלימודים של מקצועות הלימוד ברמה מוגברת בחטיבה העליונה לעומת מקורות המימון של המשרד לקיומן; לגבש כללים בנוגע למימון יישומן של תוכניות הלימודים האמורות בידי ההורים וכן דרכי פעולה אשר יאפשרו לתלמידים ללמוד מקצועות אלה; ולקבוע מדיניות ברורה ואחידה בנוגע לגביית תשלומים עבור רכישת שירותים מרצון.