הקונסוליה האמריקנית בירושלים ניהלה תיעוד מגמתי בנוגע למאבטח ישראלי ושללה ממנו שלא כדין את פיצויי הפיטורים. כך קובעת (17.4.12) נשיאת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים,
דיתה פרוז'ינין.
איתמר כהן הועסק בקונסוליה בשנים 2005-2003, עד פיטוריו. הוא טען, כי פוטר משום שהתריע בפני משרד
מבקר המדינה האמריקני על מחדלים בקונסוליה: ציור צלבי קרס בעמדת השמירה והעדפת קרובו של מנהל המחסן במכרז לתפקיד מחסנאי. הקונסוליה טענה, כי כהן פוטר בשל עשרות ליקויים בתפקודו ותלונות שנרשמו לו.
פרוז'ינין אומרת, כי כהן צבר תלונות רבות עוד לפני אירוע ציור צלבי הקרס, ולכן אין ממש בטענתו לפיה התלונות הוגשו כתגובה על תלונותיו שלו. "מספרן הרב של התלונות והישנותן מעידים על תפקוד לקוי של התובע. תפקודו של התובע לא השתפר למרות התלונות הרבות", אומרת פרוז'ינין.
ואולם, היא מוסיפה, לא נרשם דוח על ציור צלבי הקרס ולא תועדה התנהגותו הגסה - הנטענת - של כהן בעת פגישתו עם מנהלת משאבי האנוש בקונסוליה. "העדר התיעוד במקרים הנ"ל, במיוחד כאשר אין מדובר באירועים שוליים וחסרי חשיבות, מעלה חשד בדבר תיעוד מגמתי", היא אומרת, ומציינת שגם סמיכות האירועים בין תלונתו של כהן על העדפת מקורבים לבין מכתב ההתראה שקיבל היא תמוהה. עוד מעירה פרוז'ינין, כי ריבוי התלונות נגד כהן אינו עולה בקנה אחד עם ההערכה הטובה שקיבל ממש באותה תקופה.
פרוז'ינין מוסיפה ומציינת, כי חלפו שבועיים בלבד בין השעייתו של כהן לחמישה ימים לבין פיטוריו - תקופה בה לא נרשמה לו הערה משמעתית כלשהי. היא דוחה את טענת הקונסוליה, לפיה משעה שהוחלט לפטר עובד - שוב לא נרשמות התלונות נגדו ואומרת, כי אם הוחלט לפטר את כהן - אין טעם במכתב ההתראה שהוצא לו. יתרה מזו: במכתב הפיטורים, בניגוד למכתב ההתראה, לא הוזכר אף אירוע משנת 2005 אלא רק אירועים משנת 2004.
בית הדין קובע, כי לא הייתה הצדקה לשלול מכהן את פיצויי הפיטורים, משום שברור שלא פוטר בנסיבות המצדיקות צעד קיצוני זה. עוד נקבע, כי לא נערך לו שימוע כדין, דבר המצטרף לרשימת הכשלים בהתנהגותה של הקונסוליה. "כל אלה מגלים בקיעים בגרסת הנתבעת על פיה פוטר התובע אך ורק בשל עבירות משמעת, הגם ששוכנענו כי אף התובע לא טמן ידו בצלחת, והתרשל במילוי תפקידו", מסכם בית הדין. הקונסוליה חויבה לשלם לכהן 27,000 שקל בגין פיצויים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פיצוי על פיטורים שלא כדין, פיצויי הלנה והוצאות.