X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
למרות החלטת הממשלה לאמץ את דוח ועדת שמיד, היישום בפועל החל שלוש שנים מאוחר יותר יעדי התוכנית לא הוגדרו, לא הוקמה מערכת מיחשוב ובחלק מהמקומות נתקלו בקשיים בשל היעדר תשתיות פיזיות
▪  ▪  ▪
יישום התוכנית נתקל בקשיים [צילום: פלאש 90]

בשנת 2006 החליטה הממשלה לאמץ את דוח הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה (ועדת שמיד). התוכנית מכוונת לצמצם את היקף מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער ומיושמת ב-56 יישובים ואגדי יישובים שנבחרו על-פי קריטריונים חברתיים-כלכליים. התוכנית מתוקצבת על-ידי המדינה במתווה רב-שנתי, ושיעור ההקצאה המרבי הוא 155 מיליון שקל לשנה.
עם זאת, תהליכי יישום התוכנית נמשכו זמן רב מהמתוכנן, ובפועל החלו הרשויות המקומיות להקים את המענים המיועדים לטפל בילדים בסיכון ובהוריהם במסגרת התוכנית הלאומית רק בשנת 2010 - יותר משלוש שנים לאחר קבלת החלטת הממשלה על יישום התוכנית - ובמרבית היישובים חלק ניכר מהילדים ובני הנוער בסיכון שאותרו אינם זוכים במסגרת התוכנית למענה טיפולי.
עוד עלה, כי לתוכנית לא הוגדרו יעדים כמותיים בנוגע להיקף הצמצום המצופה במצבי הסיכון בקרב הילדים, כי לא בוצע מחקר הערכה מלווה, כחלק אינטגרלי מתהליך יישום התוכנית, שעשוי היה לשמש ככלי לניהול ולתכנון השגת יעדי התוכנית, וכי לא הוקמה מערכת מחשוב מרכזית לאיסוף נתונים על יישום התוכנית.
היעדר מיומנות של אנשי מקצוע ותמונת מצב לא מעודכנת
עוד מגלה הדוח כי בדיקת יישום התוכניות ביישובים העלתה כי תהליך האיתור והמיפוי של ילדים בסיכון ביישובי התוכנית נתקל בקשיים שמקורם בעיקר בהיעדר מיומנות של אנשי המקצוע המאתרים. התגלו גם קשיים בהפעלת חלק מהמענים שתוכננו עבור הילדים והוריהם, שמקורם בהיעדר תשתיות פיזיות ומקצועיות ביישובים וכן בבחירה של מענים (מתוך מאגר תוכניות) שדרכי ההפעלה שלהם או עלויות הפעלתם לא תמיד היו מעודכנות.
עוד נמצא כי הנתונים שבידי מינהלת התוכנית אינם משקפים נאמנה את תמונת המצב לגבי היקף יישומן של התוכניות ביישובים ולגבי מספר הילדים בסיכון המשתתפים בהן, וכי מערך הבקרה בידי מפקחי התוכניות אינו מתועד.
לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת ההיגוי הארצית ומינהלת התוכנית לבצע בקרת איכות לגבי הנתונים הכמותיים והאיכותיים הנוגעים ליישום התוכנית ולהכניס לשימוש מערכת מחשוב מרכזית. כמו-כן ראוי להשלים במהרה הכנה של מאגר תוכניות מעודכן שיאפשר בהמשך בחירה מושכלת של תוכניות ליישום ביישובים. זאת ועוד, ראוי להגדיר יעדים כמותיים לצמצום היקף מצבי הסיכון בקרב ילדים בסיכון, שכן במועד סיום הביקורת - כחמש שנים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה בדבר יישום התוכנית הלאומית וכשנתיים לאחר שהיישובים החלו ליישם תוכניות עבור ילדים בסיכון - כלל לא ברור באיזו מידה הצליחה התוכנית עד כה להשיג את יעדיה.

התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון - תמונת מצב
‫דוח ביקורת שנתי 62 לשנת 2011 -‬ על פי הערכות, כ-15% מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל - 370,000 ילדים - נתונים במצבי סיכון: הם סובלים מבעיות בתפקוד בתחום ההתפתחותי-לימודי, מבעיות בתפקוד בתחום החברתי-רגשי ומבעיות הנוגעות להשתייכות למשפחה וטיפול בילד. בינואר 2004 מינו ראש הממשלה דאז, מר אריאל שרון, ושר הרווחה דאז, מר זבולון אורלב, ועדה ציבורית בראשות פרופסור הלל שמיד לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה (להלן - ועדת שמיד). במרץ 2006 הגישה הוועדה דין וחשבון בנושא, ובספטמבר באותה השנה החליטה הממשלה לאמץ את המלצות הוועדה ולפעול ליישומן על פי תכנית שתגבש ועדה בין-משרדית. בנובמבר 2007 פורסמה התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון ובמצוקה (להלן - התכנית הלאומית או התכנית). התכנית, המשותפת לחמישה משרדי ממשלה , מיועדת לצמצום מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער ומיושמת ב-56 יישובים ואגדי יישובים שנבחרו על פי קריטריונים חברתיים-כלכליים. התכנית מתוקצבת במלואה על ידי המדינה במתווה רב-שנתי: מ-75 מיליון ש"ח בשנת 2008 עד 155 מיליון ש"ח בשנת 2014. משרדי הממשלה השותפים לתכנית אחראים, באמצעות ועדת היגוי ארצית, לקביעת המדיניות ודרכי הפעולה, לביצוע בקרה על איכות תהליכי התכנון ולהערכת תוצאות התכנית, והרשויות המקומיות אחראיות ליישום התכנית. הרשויות המקומיות נדרשו לאתר ולמפות את הילדים ובני הנוער בסיכון, וניתנה להן אפשרות לבחור את התכניות, ההתערבויות והפעולות (להלן - המענים) הנחוצות ביותר לילדים בסיכון בתחומן. בשנת 2009 הושלם בכל היישובים ואגדי היישובים המשתתפים בתכנית תהליך איתור ומיפוי של ילדים ובני נוער בסיכון, על פי הגדרה משותפת ואחידה ובאמצעות כלים אחידים. בשנת 2010 החלו לפעול רוב המענים שתוכננו ביישובים הנכללים בתכנית. פעולות הביקורת בחודשים מרץ-אוגוסט 2011 בדק משרד מבקר המדינה את סדרי ההיערכות ליישום התכנית הלאומית ואת דרכי יישומה. בביקורת נבדקו בעיקר הנושאים האלה: הקמת התשתית הארגונית ליישום התכנית, בניית מאגר התכניות ומעורבות משרדי הממשלה השותפים לתכנית הלאומית; איתור ומיפוי של ילדים בסיכון ביישובי התכנית והפעלת המענים; תשתית מידע, הערכה ומערך הבקרה על יישום התכנית. הביקורת נעשתה במינהלת התכנית הלאומית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה) ובארבעה ממחוזות התכנית - מחוז תל אביב-מרכז, מחוז צפון ב', מחוז חיפה ומחוז הדרום. אופן יישום התכנית ביישובים נבדק במועצה האזורית אבו בסמה (מחוז הדרום), בעיריית עכו (מחוז צפון ב') ובעיריית טירה (מחוז תל אביב-מרכז). עיקרי הממצאים ההיערכות ליישום התכנית הקמת התשתית הארגונית ליישום התכנית: במסמך שהכין האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה בינואר 2007 בעניין מתווה הפעילות של התכנית צוין שעד סוף אפריל 2007 ימונו בעלי התפקידים במינהלת התכנית, ובמהלך אותה השנה יחל יישום התכנית ברשויות המקומיות. בפועל הייתה חריגה ניכרת מלוח הזמנים המתוכנן, ורק לקראת סוף שנת 2008 הסתיימו רוב תהליכי גיוס כוח האדם. גם השאיפה להתחיל את יישום התכנית בשנת 2007 לא מומשה, ורק בשנת 2010 - יותר משלוש שנים לאחר שהחליטה הממשלה לאמץ את המלצות ועדת שמיד - החלו הרשויות המקומיות להקים את המענים המיועדים לטפל בילדים בסיכון ובהוריהם במסגרת התכנית הלאומית. קביעת יעדים כמותיים למדידת תוצאות התכנית: ועדת ההיגוי הארצית לא הגדירה יעדים כמותיים למדידת תוצאות התכנית ולא נקבע מהו היקף השינויים המצופה בכל אחד מהיעדים. בניית מאגר התכניות: כדי להבטיח שהתכניות שיבחרו הרשויות המקומיות יסייעו להשגת יעדי התכנית ויעמדו בקריטריונים מקצועיים הכינה מינהלת התכנית מאגר תכניות ובו כ-230 תכניות שמשרדי הממשלה השותפים בתכנית מפעילים או שותפים בהפעלתן. בביקורת נמצא שבמאגר התכניות נכללו תכניות שרשויות מקומיות שבחרו בהן התקשו ליישמן אם משום שהתברר שהמשרדים לא היו ערוכים לבצען, אם משום שאופן ההפעלה לא היה ברור דיו ואם משום שעלויות ההפעלה שנרשמו במאגר התכניות לא היו עדכניות. ביוני 2010 הוצג בישיבת ועדת ההיגוי הארצית מתווה תלת-שלבי לעדכון מאגר התכניות אולם במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2011, עדיין לא הושלם עדכון המאגר על פי המתווה שהוצג. יישום התכנית ברשויות המקומיות 1. איתור ומיפוי של ילדים ובני נוער בסיכון: במסגרת התכנית הלאומית בוצע בעת ובעונה אחת בכל הרשויות המקומיות המשתתפות בתכנית איסוף מידע שיטתי ומקיף על ילדים בסיכון ועל מאפייניהם באמצעות כלים מובנים ועל פי הגדרה אחידה. ביצוע תהליך מורכב של איתור ילדים בסיכון ומיפוים, שבו אותרו ביישובי התכנית כ-156,000 ילדים ובני נוער בסיכון, הוא אחד מהישגי התכנית הלאומית. עם זאת ההערכה היא כי לא התקבלה תמונה מלאה על היקף הילדים בסיכון, בעיקר בכל הנוגע לבני נוער בסיכון, בין היתר בשל קשיים בהטמעת הגדרות הסיכון בקרב אנשי המקצוע המאתרים וחוסר מיומנותם בביצוע הליכי האיתור. 2. מספר הילדים בסיכון המטופלים במסגרת התכנית הלאומית: על פי נתוני מינהלת התכנית, במאי 2011 טופלו במענים שהוקמו באמצעות תקציבי התכנית כשליש מן הילדים בסיכון שאותרו. הבדיקה העלתה כי יש חוסר איזון גדול בין היישובים בשיעורי הילדים המשתתפים בתכנית: מתוך קבוצה המונה 41% מהילדים שאותרו בסיכון, המרוכזת ב-18 יישובים, 70% מהילדים משתתפים במענים שהוקמו במסגרת התכנית; לעומת זאת, מתוך הקבוצה המונה 59% מהילדים שאותרו בסיכון, המרוכזת ב-53 יישובים, רק 30% מהילדים שאותרו בסיכון משתתפים במענים שהוקמו במסגרת התכנית. 3. קשיים בהפעלת המענים: ועדת ההיגוי הארצית ומינהלת התכנית לא קבעו מתווה מוגדר לסיוע ביישום התכניות היישוביות שייתן מענה לצרכים הייחודיים של הרשויות המקומיות החלשות ביותר, שרובן נמנות עם המגזר הערבי. בתהליך יישום התכניות היישוביות, שהחל בתחילת שנת 2010, נתקלו הרשויות המקומיות בקשיים בהפעלת כמה מהמענים, בגלל היעדר תשתיות פיזיות ובגלל קשיים בגיוס כוח אדם מקצועי להפעלת המענים. 4. יישום התכנית באגדי רשויות מקומיות: אחת ההמלצות של ועדת שמיד הייתה "ליצור אגדי רשויות מקומיות לאיגום משאבים ולניצולם היעיל באספקת השירותים". בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2007 נקבע, בין היתר, כי במסגרת התכנית יפעלו שישה אגדי רשויות. במועד הביקורת רוב פעילות התכנית הלאומית ביישובי האגדים נעשתה בכל יישוב ויישוב בנפרד והאגדים לא החלו להפעיל מענים משותפים. הערכת התכנית ומערך הבקרה הערכת התכנית: רק בתחילת שנת 2011 פרסם משרד הרווחה מכרז לביצוע מחקר בנושא "הערכת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון". העיכוב הרב בפרסום המכרז פגע באפקטיביות שלה וביכולתה לסייע למפעילי התכנית לעשות בה שינויים נדרשים. זאת ועוד, בחלק מתחומי ההערכה תיעשה הבדיקה מנקודת מבט רטרוספקטיבית, וממצאיה בתחומים אלה יהיו בעלי ערך יישומי מוגבל. בקרה על הפעלת המענים ומספר המשתתפים בהם: מערך הבקרה אמור היה להתבסס על מערכת מחשוב מרכזית של התכנית ועל מערך של "תשתית המידע היישובית" (להלן - תמ"י). במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2011, כשנתיים לאחר תחילת יישום התכנית, עדיין לא הייתה לתכנית מערכת מחשוב מרכזית, ואילו תמ"י עדיין נמצאה בתהליך של הטמעה ולא פעלה באופן מלא. מערך הבקרה הקיים מבוסס על טופסי דיווח שאינם מקודדים ואינם מנותחים באופן מרוכז. הטפסים מרכזים מידע חלקי בלבד על אופן הפעלת המענים: הם אינם כוללים פרמטרים הנוגעים לאיכות ההפעלה, כמו מידת ההתאמה של המענה למאפייני הילדים וההורים המשתתפים בו, ואין בהם מידע המאפשר להשוות בין התכנון לביצוע בכל הנוגע למועד הפעלת המענה ולמספר המשתתפים. בדיווחי הרשויות המקומיות אין הבחנה בין מענים הנמצאים בשלבי הקמה ובין מענים הנותנים שירות לילדים והוריהם, ושניהם מדווחים כמענים פועלים. לפיכך תמונת המצב המוצגת בדבר מספר המענים הפעילים אינה משקפת נאמנה את היקף יישום התכנית ביישובים. גם לגבי מספר הילדים המשתתפים במענים אין הבחנה בין אלו שאותרו כילדים בסיכון ובין אלו שלא אותרו ככאלה. לפיכך לא ניתן לדעת מהו שיעור הילדים בסיכון מבין סך כל הילדים המשתתפים במענים. פיקוחם של המפקחים הייעודיים מטעם המשרדים השותפים בתכנית: האחריות לקיום תהליכי הפיקוח והבקרה המקצועית והתקציבית על הפעלת המענים נתונה בידי המפקחים הייעודיים של משרדי הממשלה השותפים לתכנית. מאחר שהמפקחים אינם נדרשים לדווח למינהלת התכנית על תוצרי הפיקוח שביצעו, אין בידי מינהלת התכנית תמונת מצב במישור הארצי על איכות הפעלת המענים שבאחריות כל משרד ואף אין בידיה מידע על הבעיות העיקריות בהפעלתם. במועד סיום הביקורת טרם פותח כלי בקרה בין-משרדי המשותף לכל המענים הפועלים במסגרת התכנית.
תאריך:  30/04/2012   |   עודכן:  01/05/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
טיפול בנוער בסיכון: לא ברורה הצלחת התוכנית
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
חייב את הקונסוליה בירושלים לשלם 27,000 שקל למאבטח לשעבר בשל פיטורים שלא כדין    קובע: התנהלות הקונסוליה מעלה בקיעים בטענתה לפיה הפיטורים היו על-רקע ענייני בלבד
מירב ארד
דוח המבקר מגלה חריגות משמעותיות בבתי הספר בנושא תשלומי ההורים    בשנים 2009-2008 90% מבתי הספר במחוז ירושלים חרגו מדרישות התשלומים מההורים    בחטיבה העליונה ההורים מממנים יישום של חלק מתכני הלימודי המוגבר ועמותות הורים גובות כספים בניגוד לחוק וללא פיקוח של משרד החינוך
איציק וולף
מבקר המדינה קובע כי לא גובשו כללים אחידים למנהלי בתי החולים ביחס להיקף העבודות הפרטיות המותרות להם
עידן יוסף
צמרת בכירי הביטחון מורידה את הכפפות    דגן: דיסקין מעמיק ורציני, החוק שיגביל התבטאויות מזכיר לי את עליית הנאצים    ארדן: דיסקין דיבר כי רצה להיות ראש מוסד
עידן יוסף
באווירה מאופקת נפרד יעקב אילון מקהל צופיו, וסיים במילה אחת - להתראות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il