יעילות השמות שירות התעסוקה - מוטלת בספק

המידע ששירות התעסוקה מפרסם בדבר ההשמות לעבודות הוא כללי מדי ואינו מאפשר קבלת תמונה מפורטת ובהירה בדבר תרומת השירות בהשמת עובדים ובדבר מצב התעסוקה במשק. כך עולה (יום ג', 1.5.12) מפרסום דוח מבקר המדינה ה-62. כמו-כן, מעלה הדוח כי רוב הנתונים במערכת הממוחשבת אינם מבוססים על אסמכתות ואין בקרה נאותה על אמינותם. כך למשל, שכר עידוד ששולם לכ-520 עובדים בלשכות התעסוקה מחושב, בין היתר, על-פי מספר ההשמות שביצעו העובדים, על-פי מספר הסירובים שנרשמו ועל-פי מספר הדרושים במאגר השירות. עם זאת, בביקורת נמצא כי לעתים רישומי הלשכות אינם מדויקים, וכי הלשכות אינן מקיימות בקרה נאותה על הרישומים. הבדיקה אף העלתה כי 35% מכלל ההשמות שנרשמו בשירות התעסוקה בשנים 2008 ו-2009 הסתיימו בתוך פרק זמן של פחות משלושה חודשים, ולפיכך אינן נחשבות השמות איכותיות. 67% מההשמות הללו היו לפרק זמן של חודש ומטה, וכ-5% מההשמות (4,649 מהן) היו לפרק זמן של יום אחד בלבד, דהיינו למחרת יום רישום ההשמה חזר דורש העבודה להתייצב בלשכה. מכאן שרבות מההשמות ששירות התעסוקה דיווח עליהן בתקופה זו היו השמות אשר לא הוו פתרון תעסוקתי לטווח ארוך, וחלק ניכר מהן הסתיים בתוך פרק זמן קצר מאוד.

רישום הנתונים - אינו מדויק

כללי מינהל תקין מחייבים תיעוד וגם בקרה, לפחות מדגמית, בדבר רישומם של נתונים. הבקרה חשובה לבחינת אמינותם של הדיווחים, והיא חשובה גם משום שנתונים אלה עשויים לשמש לצורכי שכר עידוד. הביקורת העלתה כי מרבית הרישומים במערכת הממוחשבת של שירות התעסוקה, ובכלל זה רישום השמות וסירובים, אינם מלווים באסמכתאות לאימות רישום הפעולה, וכי שירות התעסוקה אינו מבצע בקרה נאותה על איכות הרישומים במערכת. נוסף על כך בדיקת נתוני ההשמות לשנים 2008 ו-2009 העלתה אי-דיוקים בחלק מההשמות שנרשמו בשנים אלה: נמצאו השמות שלא כללו, כנדרש, את פרטי המעסיק אלא רישום של "מעסיק זמני" או את שירות התעסוקה כמעסיק; השמות זהות שנרשמו לכמה דורשי עבודה בשנים עוקבות; כמה השמות שנרשמו לאותם דורשי עבודה אצל אותו מעסיק באותו חודש; כמה השמות שנרשמו לאותו דורש עבודה באותו יום; השמות שנרשמו לאותו דורש עבודה לתקופה ארוכה אצל שני מעסיקים שונים בו זמנית; ועוד. יש לציין כי חוק הביטוח הלאומי קובע כי רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה. נוסף על כך החוק מחייב מעסיקים לדווח למוסד לביטוח לאומי על פרטי עובדים שהעסיקו ועל מועדי העסקתם. בביקורת נמצא כי ששירות התעסוקה מעביר לביטוח הלאומי את פרטיהם של מחוסרי העבודה, הוא אינו מדווח לביטוח הלאומי על ההשמות הרשומות אצלו.

"מנפחים" סירובים

כאשר דורש עבודה מסרב לקבל הצעת עבודה מתאימה, רושמים לו פקידי ההשמה "סירוב". רישום סירוב הוא אחד המדדים לחישוב שכר עידוד לעובדי שירות התעסוקה. על-פי מודל שכר עידוד, מספר הסירובים המחושב יהיה מספר דורשי העבודה שלגביהם הופעלה סנקציה של שלילת דמי אבטלה. על-פי נתוני שירות התעסוקה, בשנת 2009 רשם השירות 40,777 סירובים. הביקורת העלתה כי שכר עידוד שולם גם בגין כ-67% מהסירובים שנרשמו לדורשי עבודה שממילא לא היו זכאים לקצבה כלשהי ולכן לא היו עובדי השירות זכאים בגינם לשכר עידוד. נוסף על כך, נמצא כי 43% מ-10,048 סירובים אשר נרשמו לתובעי הבטחת הכנסה בשנת 2009 היו סירובים אשר נרשמו כמה פעמים לאותו דורש עבודה, לעתים באותו יום או בהפרש של כמה ימים. יצוין שלרישום הנוסף אין השפעה מבחינת דורש העבודה, אולם יש לו השפעה כספית בחישוב שכר העידוד. משרד המבקר קובע כי חיוני שהדיווחים של השירות בדבר נתוני ההשמות יהיו אמינים, מלאים, מפולחים לחתכי משנה, מבוארים ומדויקים ככל האפשר. לדעת המבק, יש לנקוט את הצעדים הנחוצים על-מנת שהמערכת הממוחשבת של השירות והבקרה עליה יכללו נתונים המשקפים נאמנה את פעולותיהם של עובדי לשכות התעסוקה ואת מידת הצלחתם בהשגת היעדים שלשמם הוקם שירות התעסוקה.