10% מהתלונות שבירר אשתקד נציב תלונות הציבור על שופטים,
אליעזר גולדברג, נמצאו מוצדקות - לעומת 13% בשנת 2010. כך מוסר הדוח השנתי שהגיש (יום ג', 1.5.12) גולדברג לשר המשפטים,
יעקב נאמן, ולנשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס.
בסך-הכל ביררה הנציבות 916 תלונות, מתוכן נקבע שאין לברר 299 משום שאין הן בסמכותה. 433 תלונות נדחו לאחר הבירור, 89 נמצאו מוצדקות, ב-44 התברר שהטיפול מוצה בדרכים אחרות, הטיפול ב-46 תלונות הופסק מסיבות שונות ו-5 עסקו בכשלים ניהוליים שאינם נוגעים לשופטים.
מספר התלונות המוצדקות הגדול ביותר היה על בתי משפט השלום - 27. בבתי הדין הרבניים נמצאו 13 תלונות כמוצדקות; בבתי המשפט המחוזיים ובבתי הדין האיזוריים לעבודה - 11 תלונות מוצדקות; ובבתי המשפט למשפחה - 9. בחלוקה לפי אחוזים מובילים בתי הדין הרבניים, עם 22% תלונות מוצדקות. בבתי משפט השלום הגיע שיעור התלונות המוצדקות ל-10.5%; בבתי הדין האיזוריים לעבודה - 19%; ובבתי המשפט למשפחה - 5.5%, ירידה ניכרת לעומת 22.5% תלונות מוצדקות ב-2010.
באופן נדיר, נמצאו כמוצדקות שתי תלונות שהוגשו על שופטים בבית המשפט העליון. האחת היא התלונה על השופט
יורם דנציגר, אשר דן בתיק הנוגע למינהל מקרקעי ישראל מבלי לגלות לצדדים, כי במסגרת פרשת לחיאני התנהל תיק בינו לבין המינהל. השנייה עסקה בכך שבית המשפט העליון נתן בערעור פסק דין על דרך הפשרה, מבלי שאחד הצדדים הנוגעים בדבר התייצב בפניו.
מבין התלונות שנמצאו מוצדקות, 30% עסקו בליקויים בניהול משפט ו-28% עסקו בהתמשכות הליכים ועיכובים. 24% מהתלונות המוצדקות עסקו בהתנהגות בלתי ראויה של שופטים באולם, עוד 11% עסקו בפגיעה בכללי הצדק הטבעי. יתרת התלונות המוצדקות נגעו להתבטאויות בלתי ראויה של שופטים ולהתנהגות מחוץ לכס השיפוט. תשעה שופטים ספגו שתי תלונות צודקות כל אחד: שלושה מבתי המשפט למשפחה, שלושה מבתי משפט השלום, שניים מבתי משפט מחוזיים, אחד מבית דין איזורי לעבודה ודיין אחד בבית דין רבני איזורי.
"לא אחת נעוצה התנהגות בלתי ראויה של שופט בהתנשאות חסרת טעם, בחוסר רגישות, בהפעלת לחץ על הצדדים להתפשר, ובאי הטמעת הרעיון, כי לא די בכך ששופט יהיה ניטרלי, עליו גם לשדר ניטרליות. להמחשת העניין האחרון אפנה לחובת הגילוי לבעלי הדין המוטלת על שופט על-פי האתיקה השיפוטית, כל אימת שהוא מצוי בניגוד עניינים אתי", אומר גולדברג במבוא לדוח.
