בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא חסוי.
מבקר המדינה בדק את פיקוחו של אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים על פעילות האפוטרופוסים, בתקופת כהונתו של שלמה שחר כאפוטרופוס הכללי וככונס הנכסים הרשמי; באותן שנים נוהלו כ-40,000 תיקים מסוג זה.
לאגף האפוטרופוס הכללי לא היה מידע מלא ומעודכן על כל החסויים ועל האפוטרופסים שלהם, משום שמזכירויות בתי המשפט לא מסרו לו את כל צווי המינוי, הוא עצמו לא ביצע השוואות תקופתיות בין רישומיו ובין רישומי בתי המשפט ולא עדכן בצורה סדירה את הנתונים במערכת הממוחשבת שלו בהתאם למידע שבמערכות מרשם האוכלוסין.
אף שהאפוטרופסים של כמה חסויים נפטרו, או מינוים בוטל, או התקשו לתפקד, מונו להם מחליפים רק אחרי פרק זמן ארוך, אף שאותם חסויים סבלו מבעיות קשות ולא יכלו לדאוג לענייניהם. יתרה מזאת: טרם נקבעו המאפיינים הנדרשים מאדם המתמנה לאפוטרופוס, ואין רישום של מי שנפסלו מלשמש כאפוטרופוסים. האגף גם לא נוקט צעדים כנגד אפוטרופוסים שאינם ממלאים כיאות את חובותיהם, ומנגד - סירב למסור לחסויים או לבאי-כוחם מידע בדבר פעולותיהם של האפוטרופוסים.
חלק מהליקויים נמשכים כבר 20 שנה במשק פועלים גופים, ובהם תאגידים, שעיסוקם מתן שירותי אפוטרופסות אשר ניתנים להם מינויים לחסויים רבים, אך חלקם לא עמדו בדרישות מהותיות שקבעו משרדי המשפטים והרווחה. אגף האפוטרופוס הכללי לא בדק אם הם עומדים בדרישות אלה, ובכלל זה אם הם מעסיקים מערך מקצועי של עובדים מקצועיים. למרות שהתגלו מקרים בהם מנהלי תאגידים הוציאו שלא כדין כספים מחשבונות של חסויים, לא ננקטו אמצעים למנוע את הישנות התופעה.
חלק מן הליקויים נמשכים כבר 20 שנה, מאז הביקורת הקודמת של משרד מבקר המדינה באגף האפוטרופוס הכללי. "הצורך בפיקוח כולל הולך ומתגבר ופתרון לבעיה אין", אומר המבקר. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את העובדה שלמעשה אין פיקוח על ניהול ענייניו האישיים של החסוי. הדבר הוא בבחינת תעודת עניות לגורמים המוסמכים, והאחריות לכך מוטלת לפתחם של משרד המשפטים ומשרד הרווחה. מצב שבו משרד הרווחה ממליץ לביהמ"ש על מינוי אפוטרופסים לחסויים והאפוטרופוס הכללי מפקח חלקית בלבד על האפוטרופסים אינו תקין, והוא בבחינת כר פורה לגורמים המבקשים לנצל חסויים ורכושם, תוך הפקרתם על-ידי המדינה".
הקלות לחברה שפיתחה את "נט המשפט" כל הנזקקים לשירותיה של מערכת בתי המשפט יודעים, כי מערכת "נט המשפט" בעייתית ועמוסת תקלות. מבקר המדינה ביצע מעקב אחרי תיקון הליקויים שהעלה בביקורתו הקודמת בנושא, ומצא שחלקם נותרו בעינם. בין היתר: הנהלת בתי המשפט טרם ביצעה סקר שביעות רצון בין משתמשי המערכת, היא הקלה בדרישות המקצועיות מהחברה החיצונית שפיתחה ומתחזקת את "נט המשפט", ועדיין יש ליקויים בממשק בין "נט המשפט" לבין מערך הכספים של הנהלת בתי המשפט.
המבקר קובע שעל הנהלת בתי המשפט לבצע את המהלכים הבאים: לייצב את המערכת ולהגביר את קצב תיקון התקלות; לבצע סקר סיכונים מקיף, הן בתחום החומרה והן בתחום התוכנה; להשלים את מיפוי התהליכים והדרישות של כלל המשתמשים ואת מוקדי הסיכון הגלומים במערכת, ולבחון אם לא נדרשים שינויים בעקבות התקלות; לבצע מכרז לתפעול המערכת ולתחזוקתה; לבצע בדיקות קבלה נאותות למערכת וסקרי שביעות רצון בקרב משתמשיה; לסיים את ריכוז דרישות המשתמשים מהתוכנה ובחינתן, לאפיינן ולפתחן ולהפיק מהם את הלקחים הנדרשים.
