בעיית השתלבותם של החרדים בשוק העבודה היא מן המפורסמות, אך מה עושה הממשלה חוץ מאשר לפזר הצהרות? את זה בדק
מבקר המדינה, והמסקנה היא שההצלחה היא קטנה למדי.
באפריל 2007 החליטה הממשלה לאמץ את עקרונות הפעולה שהציעה המועצה הלאומית לכלכלה, ולשם גיבוש המלצות שידונו במגזר החרדי הוקמה ועדת משנה - אך זו לא הגישה תוכנית פרטנית. משרד התמ"ת טרם הכין תוכנית עבודה אופרטיבית למגזר החרדי ולא הקים מטה לעידוד התעסוקה בקרב האוכלוסיות מעוטות ההשתתפות. "מדובר במטלות בעלות חשיבות לאומית חברתית-כלכלית אך התמונה שעולה מצביעה כי התקדמות הטיפול בהן מועטה ואיטית", נאמר בדוח.
רק ביולי 2010, שלוש שנים לאחר אישור עקרונות הפעולה, קבעה הממשלה יעד תעסוקה של 63% למגזר החרדי לשנת 2020. ואולם, הממשלה לא קבעה יעדי ביניים, ואילו במדדי ההצלחה הכמותיים שקבע משרד התמ"ת אין כדי להביא להשגת יעדי הממשלה. "הנה כי כן, היעד ארוך הטווח שקבעה הממשלה עשוי להיות בגדר שאיפה והצהרה גרידא שספק אם היא בת השגה", קובע המבקר.
משרד התמ"ת בשיתוף הג'וינט וחברת תב"ת הפעילו תוכניות נסיוניות שמטרתן לעודד חרדים לצאת לעבודה ולסייע להם להתמיד בה. הגם שמדובר בפעילות העשויה להיות פורצת דרך, ואף שחלק מהתוכניות הן רק בתחילת דרכן, נכללות בה יותר נשים מגברים, ובכל הקשור לגברים היקפה עודנו מצומצם.
אין הכשרה מקצועית בתקופת השירות האזרחי בתוכנית המרכזית להכשרה מקצועית של גברים, המכונה "פרנסה בכבוד", השתתפו 620 גברים ומתוכם הושמו בעבודה 250. בתוכנית להכשרת הנדסאים הוכשרו 30 תלמידים בלבד, ובתוכנית לעידוד לימודים אקדמיים השתתפו כ-700 איש. תוכנית מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים), שבמסגרתה מופעלים מרכזי השמה והכוונה תעסוקתית ייחודים לאוכלוסיה החרדית, הביאה להשמתם של 1,250 גברים מאז הפעלתה ב-2006. מספרם הכולל של הגברים המושמים בתוכניות המשותפות של משרד התמ"ת וחברת תב"ת, הוא 1,600.
במקביל, לא נעשה די לשם הנגשת הלימודים האקדמיים למגזר החרדי. התקציב שיועד למטרה זו נוצל בהיקף של 50% בלבד, ומנגד לא אושרו פניות של מוסדות אקדמיים אשר ביקשו לקיים אצלם לימודים למגזר החרדי.
אחד מתפקידי מינהלת השירות האזרחי-לאומי שבמשרד המדע והטכנולוגיה הוא לפעול לכך שתקופת השירות של תלמידי ישיבות בשירות האזרחי תנוצל גם להכשרה מקצועית-תעסוקתית. בפועל, מאז החלה מינהלת השירות לפעול בשנת 2008, ועד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2011, דהיינו במשך כשלוש שנים וחצי, טרם הופעלו במסגרתו הכשרות לתעסוקה.
נדרשת מעורבות גדולה יותר של התמ"ת לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה ומשרד התמ"ת לבחון לעומק את התוכניות ואת דרכי הפעולה, וחשוב לא פחות - את המשאבים וניצולם האפקטיבי ואת תרומתן של התוכניות השונות להגדלת התעסוקה של הגברים במגזר החרדי. עוד ראוי, כי הממשלה תקבע יעדי ביניים הנגזרים מהיעד האמור והניתנים למדידה ולבקרה.
נוכח הצלחתן החלקית של הפעולות שריכז משרד התמ"ת להשתלבות המגזר החרדי בעבודה, שומה עליו לגלות מעורבות גדולה יותר בתוכניות השונות באמצעות ועדות היגוי ובקביעת יעדיהן.
על המשרד לעקוב אחר ביצוע התוכניות, להשלים בהקדם את הערכתן, לרבות בחינת עלות מול תועלת, לזרז הטמעתן של התוכניות שנמצאו ראויות ולהגדיל את היקפן, ולהפסיק את פעילותן של יתר התוכניות. עוד ראוי שהמשרד יסדיר באופן קבוע מפגשים בין מעסיקים לבין דורשי עבודה חרדים, ויגדיל את מודעות המעסיקים לכלי העידוד הממשלתיים.
