X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות
"יש לתת תמריצים שיעודדו תחרות אמיתית בין הקופות, ולבחון מחדש את מערך התמיכה במחלות קשות"
▪  ▪  ▪
מתן תמריצים [צילום: עידן יוסף]

מבקר המדינה קורא להכניס שינויים בשיטה, שלפיה מעבירה המדינה מדי שנה 27 מיליארד שקל לארבע קופות החולים. הכספים מחולקים לפי מדד משולב, המביא בחשבון מרכיבים שונים. המבקר מציע להכניס בו את השינויים הבאים:
  • מתן תמריצים לקופות שיעמדו ביעדים הציבוריים והרפואיים, כפי שקבע משרד הבריאות;
  • תמריצים, שיעודדו תחרות מקיפה ואמיתית בין הקופות, לא רק על קבלת מבוטחים צעירים ובריאים, כפי שנהוג כיום, אלא על כלל תושבי המדינה;
  • הכנסת מרכיב של "מצב הבריאות", שיבדוק מתן סיוע מוגדל לקופות לטיפול בחולים במחלות כגון סרטן וסוכרת;
  • הקמת מנגנון קבוע, שיבדוק מדי פעם את מרכיבי המדד ויכניס בהם שינויים על-פי הצורך.
בנוסף, מתייחס מבקר המדינה גם להקצאה נוספת של 1.5 מיליארד שקל בשנה, שנועדה לממן לקופות טיפול בכ-9,000 חולים ב-5 מחלות קשות. המבקר מציע לבדוק מחדש את רשימת המחלות ולעדכן אותה, ואולי לבטל כליל רשימה זו, ולסייע לקופות בדרכים אחרות לטפל בחולים אלו.
דוח הביקורת מזכיר נתון שכבר פורסם בעבר, שלפיו מקצה המדינה מדי שנה 39 מיליארד שקל לסיוע לקופות החולים. לא כל סעיפי ההקצאה מפורטים בדוח המבקר (ראו לעיל הקובץ המצורף). הוא מזכיר הקצאה של 530 מיליון שקל לייצוב מצבן הכלכלי של הקופות.

חלוקת המקורות הכספיים בין קופות החולים
‫דוח ביקורת שנתי 62 לשנת 2011 -‬ המדינה מקצה מדי שנה בשנה כספים למימון פעולותיהן של ארבע קופות החולים (להלן גם - הקופות), אשר להן מחזור כספי כולל של כ-39 מיליארד ש"ח בשנה, בשתי דרכים עיקריות : 1. כספי סל שירותי הבריאות - באמצעות נוסחת הקפיטציה (כ-27 מיליארד ש"ח) ובאמצעות מנגנון שיפוי הקופות בגין חמש מחלות קשות שבהן היו חולים בסוף שנת 2010 כ-9,300 איש (כ-1.5 מיליארד ש"ח) ; 2. כספי תמיכות - (א) באמצעות מדדי איכות - כספים לשיפור איכות פעילות הקופות, זאת בהתאם למדדי איכות שונים (כ-115 מיליון ש"ח); (ב) באמצעות הסכמי ייצוב - כספים לצורך ייצוב כלכלי של הקופות (כ-530 מיליון ש"ח); (ג) כספים נוספים כגון תמיכה בשירותי בריאות כללית (כ-140 מיליון ש"ח) ועוד. לצד חובתן של קופות החולים לדאוג לטיפול הרפואי הטוב ביותר, הקופות הן ארגונים כלכליים הפועלים על פי תמריצים כלכליים והן חייבות בשמירה על איזון תקציבי. בשל כך פעולותיהן הרפואיות-כלכליות, כמו גם אי-פעולה במקרים מסוימים, מוּנָעות ומושפעות, בין היתר, מתמריצים כלכליים. בהתחשב בכך - על משרד הבריאות כמְאַסְדֵר (רגולטור) ליצור סדרה של תמריצים מתאימים לקופות כדי לקדם את בריאות הציבור. משרד מבקר המדינה כבר בחן בעבר את שיטת חלוקת כספי המדינה לקופות החולים והעיר על שיטת חלוקת הכספים לקופות, על פעילות ועדות הקפיטציה ועוד . פעולות הביקורת בחודשים מרץ-ספטמבר 2011 בדק משרד מבקר המדינה סוגיות הנוגעות לאופן חלוקת כספי המדינה לקופות. נבדקו בעיקר הנושאים האלה: התחרות בין הקופות; מתן תמיכות לקופות; נוסחת הקפיטציה; מרכיב המחלות הקשות בדיוני ועדת הקפיטציה. הביקורת נעשתה במשרדי הבריאות והאוצר ובארבע קופות החולים. מידע רב התקבל מאנשי אקדמיה וממחקרים אקדמיים. בירורים נעשו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמוסד לביטוח לאומי. עיקרי הממצאים הצורך בהגברת התחרות בין הקופות: כדי לשפר את איכות השירותים שמספקות הקופות ראוי שתתקיים ביניהן תחרות על המבוטחים. ואולם התחרות בין הקופות אינה יעילה ואינה מתקיימת לגבי כלל המבוטחים, אלא רק על המבוטחים הצעירים והבריאים . לדעת כלכלני בריאות , שיטת חלוקת המקורות הכספיים הנוכחית מהממשלה לקופות היא חסם לתחרות אמיתית ולמעברים בין הקופות המעודדים את התחרות. הצורך בשכלול נוסחת הקפיטציה: נוסחת הקפיטציה קובעת את חלוקת כספי סל הבריאות לפי נתוני המבוטחים בנוגע לגיל, מגדר ומקום מגורים (מרחק מריכוזי אוכלוסייה). נוסחת הקפיטציה בישראל אינה כוללת מדד של "מצב הבריאות" של המבוטחים שיאפשר הקצאה יתרה עבור חולי סרטן, סוכרת וכו', הצורכים משאבים כספיים גדולים יותר מקופות החולים. במדינות מערביות נכלל מדד זה בנוסחת הקפיטציה. על היעדר "מצב בריאות" בנוסחת הקפיטציה העיר משרד מבקר המדינה כבר בשנת 2006 . הצורך בשכלול שיטת חלוקת המקורות הכספיים לקופות: לדעת כלכלני הבריאות, השיטה הנהוגה בישראל מאז פועלת נוסחת הקפיטציה - שלפיה רוב רובם של הכספים המועברים לקופות מחולקים מראש ולא בעקבות ביצוע יעדים וקידום מדיניות של משרד הבריאות, כמו עמידה במדדי איכות - אינה נכונה. במצב הדברים כיום רק אחוזים בודדים מהכספים המועברים לקופות החולים על ידי המדינה מוקצים לטובת תמיכות ביעדים חשובים שקובע משרד הבריאות. על התמהיל שבין מיעוט הקצאת כספים על פי עמידה ביעדים לבין כספי הקפיטציה המוקצים מראש, העיר משרד מבקר המדינה כבר בשנת 2006 . הכללת הפריפריה בנוסחת הקפיטציה: מצבה היחסי של האוכלוסייה בפריפריה מבחינת מדדי בריאות פחות טוב ממרכז הארץ. אף שחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות או החוק), קבע שיש לכלול בנוסחה את הפרמטר של ריחוק מקום מגורים ממרכזי אוכלוסייה, רק בסוף שנת 2010, בעקבות המלצה של ועדת הקפיטציה השלישית , נכלל בנוסחה הפרמטר הזה . לדעת חלק מהקופות, ספק אם תוספת המשאבים שהוקצתה תהיה אפקטיבית. גם לא הובטח כי מלוא הכספים יגיעו לפריפריה. מחלות יקרות ומחלות קשות: מנגנון הקצאת כספים בגין חמש המחלות הקשות נקבע כדי למנוע נטייה של הקופות להפלות את החולים במחלות אלה. לדברי מומחים , מחלות אלה הפכו בחלקן למחלות כרוניות "רגילות" (כגון איידס), שהטיפול בהן שגרתי. יש עוד מחלות נדירות וכרוניות שעלות הטיפול בהן לחולה גבוהה, לעתים אף יותר מחלק מהמחלות הקשות. אולם בביקורת נמצא כי הרשימה לא השתנתה משנת 1998 ועד ינואר 2012, ובכך מדינת ישראל לא שינתה ולא עדכנה את סדר העדיפות שלה בתחום זה. סדרי פעילות ועדת הקפיטציה השלישית: ועדת הקפיטציה השלישית מונתה בשנת 2008 והגישה המלצותיה בשנת 2010. (1) אף שלפי כתב המינוי התבקשה הוועדה להתייעץ עם מומחים בתחום, ממערכת הבריאות ומחוצה לה, בתיקי הוועדה נמצא מסמך שהציג לצוות איש אקדמיה אחד בלבד - פרופ' עמיר שמואלי; (2) הוועדה הסתמכה בחלק מעבודתה על נתונים שבחלקם לא היו מעודכנים - סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהשנים 1999-2000, כלומר לפני כמעט עשר שנים. על בעיית איסוף הנתונים העיר משרד מבקר המדינה כבר בשנת 2006 . מינוי ועדת קפיטציה קבועה: ועדת הקפיטציה הראשונה המליצה כבר ב-1994 להנהיג מנגנון מעקב שוטף אחר חלוקת הכספים לקופות, כלומר למנות ועדה קבועה ולא מינוי אחת לכמה שנים. גם בג"ץ הסב את תשומת לב שר הבריאות ושר האוצר בשנת 2005 לשאלה אם אין מקום להקים ועדה קבועה בעניין נוסחת הקפיטציה ; לטענת משרד הבריאות הוא עצמו מעוניין בוועדה קבועה, אך משרד האוצר מתנגד. עד דצמבר 2011 לא הונהג מנגנון כזה. על היעדר ועדת קפיטציה קבועה העיר משרד מבקר המדינה כבר בשנת 2008 .
תאריך:  01/05/2012   |   עודכן:  02/05/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המבקר קורא לשינויים בתמריצי הבריאות
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איציק וולף
הנשיא האמריקני נחת בקאבול תחת מעטה כבד של חשאיות והוטס במסוק אל הארמון הנשיאותי    יחתום על הסכם שיסמן את תחילת סופה של הפעילות הצבאית האמריקנית באפגניסטן לקראת הוצאת צבא ארה"ב מהמדינה בסוף 2014
הדר פרבר
חוקרות בריטיות טוענות כי "סוף טוב הכל טוב" לא נכתב רק על-ידי שייקספיר
איציק וולף
נסגר תיק החקירה אשר במסגרתו נבדקו נסיבות מותם של 21 בני משפחה פלשתינית בהפגזת ביתם במהלך מבצע עופרת יצוקה    "החקירה הפריכה לחלוטין את האשמות החמורות שהוטחו בצה"ל"    בצלם: האופן שבו הצבא פוטר עצמו מאחריות במקרה זה ממחיש את הצורך במנגנון חקירה חיצוני
הדר פרבר
נידוי - גורם מרכזי לדיכאון וחרדה    מולטיטסקינג - לאו-דווקא יתרון אך מוסיף לאגו
הדר פרבר
מחקר חדש מראה קשר בין שימוש יתר במכשיר סלולרי ברכב, לבין תאונות דרכים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il