נגיד בנק ישראל, פרופ'
סטנלי פישר, אומר כי רווחי הבנקים אינם כה גדולים, למעט בנק אחד, וכי עליהם להמשיך ולהרוויח תשואה נאותה על ההון על-מנת לשמור על היציבות. פישר השתתף (יום ד', 2.5.12) בישיבה מיוחדת שבה סקר את ביצועי המשק ב-2011 ומסר תחזיות ל-2012.
"עלינו למנוע מחנק אשראי מבלי לפגוע ביציבות", אמר פישר. "מחד-גיסא, דרשנו מהבנקים להגדיל את יחס ההון שלהם ל-9% ולבנקים הגדולים 10%, מה שאפשרי אם יגדילו את גיוס ההון שלהם בשוק ההון וזה אינו דבר קל. איננו מעוניינים שהם יסתכנו כפי שאירע בארה"ב ובאירופה. לומר להם להוריד דרסטית את ההכנסות שלהם זה יפגע באיזון. מצד שני, קיימת אי-יעילות, יש עובדים מיותרים וקשה לטפל בזה וכן שכר גבוה לא רק למנהלים וכל זה נכנס לעלויות הגבוהות שלהם. יש לעודד את הבנקים להוריד עמלות אך חשוב ביותר שהבנק המרכזי יוודא שהם לא ייקחו סיכונים גדולים שיעמידו אותם בבעיות כפי שקרה בארה"ב, בבריטניה ובאירופה בכלל".
פישר סיכם את שנת 2011: "שנה חלשה בעולם כולו, אפילו בשווקים המתעוררים, שם הצמיחה הייתה נמוכה בהשוואה לשנים קודמות. לצמיחה העולמית הנמוכה הייתה השפעה על צמיחה מתונה יותר אצלנו. הצרכן הישראלי הוציא פחות משנים קודמות". בעניין הייצוא אמר פישר כי חל גידול בייצוא לשווקי המזרח ואילו לגוש האירו נותר יציב יחסית, אך סה"כ הייצוא לא צמח ברמה משמעותית".
"נמצאים בתקופת אי-ודאות" לגבי העתיד הקרוב, ציין פישר כי קצב הצמיחה בישראל ובעולם מצוי ברמת אי-ודאות. "אם אירופה תמשיך במיתון קל נוכל להתמודד עם זה אך אם יהיה שם משבר פיננסי ומדינות תחלנה לצאת מגוש האירו, נצטרך להתמודד עם זה בזמן אמת", אמר. "גם הריבית שלנו נקבעת ביחס לריבית של הבנקים המרכזיים המובילים והיא מתקרבת לאפס. המדיניות של הבנק נועדה לשמור על יעד האינפלציה ומה שגורם לתנודות חדות זה מחירי הייבוא. בקיץ 2008 מחיר חבית נפט הגיע ל-148 דולר וזה השפיע על עלייה בשיעור האינפלציה. מאוגוסט 2009 העלינו את הריבית עד אמצע 2011 וכשפרץ המשבר באירופה במלוא עוצמתו ופרצה המחאה החברתית הורדנו אותה והיא נשמרה סביב רמה של 2.5%".
פישר הדגיש את "ההצלחה הפיסקאלית של הממשלה בהשגת גירעון של 3%", אך ציין ש"כפי הנראה השנה הגירעון ינוע סביב 3.5% וזו כבר סטייה של 2% מהיעד שנקבע". לדבריו, אומנם אין גידול בהוצאה הממשלתית, אך אנחנו נכנסים לתקופת בחירות ויש חשיבות רבה למה שיתרחש בוועדת הכספים. חשוב שלא תתקיים כלכלת בחירות. כבר עכשיו יש התחייבויות עודפות של כ-6.6 מיליארד שקל וזו בעיה במיוחד אם תהיה האטה בפעילות הכלכלית. בהתייחס ליחס חוב-תוצר אמר פישר כי "הוא הנמוך ביותר ביחס למדינות המערב וזה אחד ממקורות היציבות הכלכלית של המדינה". יחד עם זאת, ציין כי "נטל תשלומי הריבית בישראל גבוה יחסית".
"מחירי הדירות נותרו יציבים" לגבי הדיור אמר, ש"יש גידול במלאי הדירות למכירה ומחירי הדירות נותרו יציבים באופן יחסי". כאמור, בעבר התבטא פישר באופן המרמז על-כך שהבנק המרכזי איננו מעוניין בירידה חדה במחירי הדירות.
בעניין שיעור האבטלה, אמר פישר כי "לפני שינוי שיטת החישוב של הלמ"ס, השיעור היה נמוך ביותר ביחס לכל מדינות המערב אך גם עם שיטת המדידה החדשה, עדיין שיעור האבטלה נמוך". בנושא החברתי אמר: "בהכנסה לפני מיסים הפער הוא גבוה יותר ואחרי מיסים. זה לא נכון שהממשלה מחריפה את שיעורי העוני. מ-2009 עד 2011 כולל יש ירידה קלה בשיעורי העוני אם כי לא מספיקה".