החברות הממשלתיות הפסידו 365 מיליון שקל - והשכר מזנק

ירידה מפתיעה של כ-1% (משוער) בצריכת המים הביתית במשק ב-2011 הביאה לירידה של 1.7% בהכנסות חברת מקורות ממכירת מים, שהסתכמו אשתקד ב-3.1 מיליארד שקל. זאת, לעומת גידול של כ-5% בהכנסות החברה, שהסתכמו ב-4.9 מיליארד שקל - בעיקר בעקבות התחלת הפרויקט להקמת מתקן ההתפלה באשדוד. הרווח הגולמי והתפעולי של מקורות רשמו ירידה של כ-4%. הרווח הנקי של החברה נשחק מ-193 מיליון שקל ב-2010 לכ-33 מיליון שקל בלבד ב-2011. זאת, כתוצאה משינוי מודל התעריפים של החברה ומהפרשות למס. מספרם של עובדי החברה פחת ב-2.2% (50 עובדים) והסתכם בסוף 2011 ב-2,310 עובדים. עלות שכרם החודשי של העובדים גדלה ב-2.2% והסתכמה ב-22 אלף שקל בממוצע לעובד.

חברת נתיבי איילון שייכת בחלקים שווים למשרד התחבורה ועיריית תל אביב, ומיועדת לתכנון והקמת תשתיות תחבורה במטרופולין של גוש דן. על פניו, הנתונים הכספיים שלה השנה נראים טובים. ההכנסות גדלו ב-5.3% והגיעו ל-545.8 מיליון שקל, והחברה עברה לרווח של 2 מיליון שקל, לעומת הפסד של מיליון שקל בשנה שעברה. אבל, 64% מהכנסות החברה מגיעות ממשרד התחבורה, ואלה עומדות להצטמצם בקרוב. באוקטובר פנה אלכס לנגר, המנכ"ל בפועל של משרד התחבורה, והודיע לנתיבי איילון כי פעילות תכנון התחבורה הציבורית עוברת לנת"ע, החברה הממשלתית שמיועדת להקמת הרכבת הקלה בת"א. הרקע להחלטה זו (שלא מוזכר בדוח) הוא עימות מתמשך בין שר התחבורה ישראל כץ לראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, כמו גם האכזבה שהובעה מהרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן, שתכננה נתיבי איילון. להחלטה זו יש גם משמעויות בשטח,אחרי שביצוע של BRT השרון (אוטובוסים מהירים ורבי קיבולת בין ערי השרון לתל אביב) ופרויקט דרכי גישה לנמל אשדוד, בהיקף של מיליארד שקל כל אחד, הוצאו מידי נתיבי איילון. כיוון שמרבית התשתיות שיוקמו בגוש דן בעשור הקרוב יהיו לתחבורה ציבורית, מדובר בפגיעה אנושה במעמדה של נתיבי איילון, ובהיקף הפעילות שלה.

חברת רכבת ישראל מסיימת את 2011 עם הפסד של 219.9 מיליון שקל, גידול של 33% בהפסדים לעומת 2010. זאת, על-אף שהכנסות החברה גדלו ב-3.5% והגיעו ל-1.8 מיליארד שקל. הסיבה לפער היא גידול בהוצאות התפעול, שנובע בעיקר מעליית מחירי הדלק בשנה האחרונה. יש לציין כי תחבורה ציבורית ככלל היא פעילות הפסדית, אך דווקא רכבת ישראל, שהיא בעלת התשתית המסילתית בישראל, יכולה להגיע לאיזון - ולכך שואפת המדינה. ואולם, הנתונים הכספיים של הרכבת יכולים להיות שונים לגמרי, בהתאם להחלטת רשות המיסים. מתברר כי התקציבים שמעבירה הממשלה לפיתוח המסילות נחשבים סובסידיה לטווח ארוך, כלומר - הם מעין מקדמות על חשבון כסף שהמדינה אמורה להעביר לרכבת בעתיד. ברכבת מבקשים מרשות המיסים לגבות מס על הכנסות אלה רק בעתיד, בהתאם לשנה שבה הסובסידיה הייתה מיועדת להתקבל. אם רשות המיסים לא תקבל את העמדה, היא עשויה לחייב את הרכבת בתשלומי מס גבוהים מאוד. במקרה כזה, מציינת רשות החברות, הרכבת תתקשה לשלם את התחייבויותיה, ותזדקק להעברת כספים נוספת מהמדינה. דווקא בשנה של רפורמות והתייעלות, הפיתוח של הרכבת הביא לעלייה של 14.1% במספר העובדים, שהגיע ל-2,416. ואולם, ההתייעלות ניכרת בכך שגיוס העובדים חדשים, ששכרם נמוך יותר, הביא לירידה בעלות השכר הממוצעת לכל מועסק (ב-3.7%), ועלות זו הסתכמה ב-215.9 אלף שקל בשנה. אחד ממקורות הרווח של הרכבת יכול להיות הובלת מטענים, שאינה נחשבת לשירות ציבורי ועל כן מחיריה אינם מפוקחים. אך בתחום זה הרכבת מתקשה להתחרות בחברות הובלה פרטיות. ההכנסות מהובלה אומנם עלו ב-6.6% ל-135.3 מיליון שקל (בזכות הסכם חדש עם כיל, שאיפשר העלאת מחירים), אך השביתות התכופות וסגירת קו הרכבת לבאר שבע (לצורך הכפלת המסילה) הביאו לקיטון בביקוש הכולל. התחרותיות של הובלת המטענים תשתפר, מקווים באוצר, עם הקמת חברה-בת למטענים, שתהיה בשליטת חברה פרטית ותוכל להציע מחירים טובים יותר, ללא חובת חוק המכרזים. הלקוח הגדול של הרכבת הוא משרד הביטחון, שמשלם לחברה 126.9 מיליון שקל בכל שנה, ואחראי ל-17.4% מהכנסותיה השוטפות. את חלק מהשירות ללקוח זה מספקת חברת הרכבת דווקא באוטובוסים, שמסיעים את החיילים לבסיסים בימי ראשון העמוסים. עוד מתברר מהדוחות כי שריפת שני הקרונועים בשלהי 2010 הביאה להפסד של 28 מיליון שקל לחברה.

חובה של תעש לממשלה היה 1.39 מיליארד דולר ב-2011, וההפסד הנקי שלה הגיע ל-165.8 מיליון שקל, בדומה להפסד ב-2010 - כך לפי דוח החברות הממשלתיות. חובה של החברה נובע מהזרמות כספים תכופות, שנועדו בין השאר לאפשר לה לשלם שכר שוטף לעובדיה. לפי הדוח, בסוף 2011 נרשם לתעש גירעון מתמשך מהותי של 1.75 מיליארד שקל, המהווה 81.1% מהמאזן. מדובר בשיעור נמוך יחסית ל-2010, אז היה הגירעון 2.16 מיליארד שקל ו-113% מהמאזן. הרווח הגולמי של תעש ב-2011 היה 261.7 מיליון שקל (15.1% מהמכירות), ירידה לעומת הרווח ב-2010, שהיה 415.4 מיליון שקל (21.6% מהמכירות). תעש הסבירה את הקיטון לרשות החברות כנובע מירידה במכירות, שהושפעה מבעיית תזרים מזומנים. המכירות ב-2011 היו 1.734 מיליארד שקל, ירידה של 9.9% לעומת 2010, אז היו המכירות 1.924 מיליארד שקל. הירידה הייתה בעיקר במכירות ליצוא (27%) ובישראל (13.2%). המכירות למשרד הביטחון עלו ב-14% והיו 825 מיליון שקל בשנה שעברה. תעש היא החברה הממשלתית היחידה שהגישה לרשות החברות הממשלתיות טיוטת דוח ראשונית בלבד לגבי תוצאותיה העסקיות ל-2011. רוב החברות הממשלתיות הגישו עד ה-31 במארס דוח סופי, מאושר על-ידי הדירקטוריון, ומקצתן הגישו טיוטת דוח אחרונה לקראת אישור בדירקטוריון. ברשות החברות הממשלתיות רואים בפרט טכני זה עוד סימן להתנהלות החברה הביטחונית הממשלתית היחידה שמפסידה כספים לאורך שנים. בדוח שפירסמה רשות החברות הממשלתיות מצוין כי בשנים האחרונות עברה תעש משברים קשים, שנבעו בעיקר מירידה בביקוש העולמי למוצרים צבאיים. עם זאת, גם אחיותיה - התעשיה האוירית ורפאל - היו חשופות לאותה ירידה בביקושים, שלא הובילו אותן להפסדים. ברשות החברות מייחסים את המצב הפיננסי הקשה של החברה גם לעלויות הפנסיה שמושתות עליה ולניהולה. "אין ספק שלו היו מתממשות תוכניות ההבראה של החברה, המצב הפיננסי שלה היה שונה", אומרים ברשות. עם זאת, תוכניות ההבראה קשורות בתוכניות ההפרטה, ואלה עלו על שרטון. בחלק מהמקרים הציגו העובדים, בגיבוי ההנהלה, דרישות שנראו לממשלה מוגזמות. בניסיון ההפרטה האחרון הייתה זאת רפאל שהחליטה להימנע מהמיזוג עם תעש - שאותו הובילה הממשלה, בראשות משרד הביטחון. בשלב זה נמצאת תוכנית ההפרטה של תעש בשלבים אחרונים, עם סוגיות בודדות שטרם נפתרו מול משרד הביטחון ומול העובדים. במשרד הביטחון ציינו באחרונה כי סגירת ההתחיבויות כלפי תעש מותנית בתקציב הרב-שנתי הסופי שיקבל המשרד. הדוחות הכספיים של החברה לא נחתמו על-ידי הדירקטוריון מ-2002. תעש עוסקת בעיקר בייצור, בפיתוח ובאספקת נשק, תחמושת ואמצעי לחימה אחרים למערכת הביטחון, ליצוא ולגופים מקומיים. פעילות החברה כוללת, בין השאר, פיתוח, ייצור ושיווק של תחמושת כבדה; מערכות רכב קרבי משוריין (רק"מ); חימוש מתקדם; הנעה וחימוש רקטים; ותחמושת קלה. כמו-כן, החברה פעילה בתחום ביטחון העורף, בין השאר בפיתוח יכולות למניעת פיגועים במקומות הומי אדם; אבטחת גבולות ומעברים; מיגון גגות בפני טילי קאסם; הגנה על תחבורה ציבורית; ואבטחת שדות תעופה. מתעש נמסר כי "מאז הפיכתה של התעשיה הצבאית מיחידת סמך לחברה ממשלתית ב-1990, חוותה החברה שורה של משברים כספיים חמורים. שורשי המשבר המתמשך נעוצים, רובם ככולם, בנסיבות ובאופן הקמת החברה, ובהם היעדר הון חוזר למימון פעילותה השוטפת של החברה, העברת מלוא התחייבויות יחידת הסמך לחברה החדשה ללא הקצאת מקורות מתאימים לכיסוי התחייבויות אלו, מצבת כוח אדם אשר לא תאמה ואינה תואמת כיום את היקפי הפעילות, תשלום שכר לגמלאי החברה והסכמי עבודה ושכר מכבידים". עוד נמסר כי "לחברה משקולות מיותרים ובהם: עודף של כ-950 עובדים בעלות שנתית של יותר מ-200 מיליון שקל בשנה; הוצאות מימון גבוהות בגין הלוואות בעלים (המדינה - א"ק) שניתנו לחברה במהלך השנים, של כ-60 מיליון שקל בשנה, דבר שאינו בא לידי ביטוי בהיבט התזרימי, אך מעמיק את הפסדי החברה; עודף שטחים הגורר בעקבותיו עלויות ארנונה גבוהות של יותר מ-35 מיליון שקל בשנה ועלויות אחזקה שוטפת; כמו-כן, החברה מחזיקה קווים אסטרטגיים לייצור תחמושת כבדה עבור מערכת הביטחון, ללא היקף הזמנות שמצדיק כלכלית אחזקת קווים אלה, וללא פיצוי כספי כלשהו".

חברת נתיבי גז (נתג"ז), האחראית על הקמת תשתית הולכת הגז הטבעי ביבשה, סיימה את 2011 עם הפסד של 9.7 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 108.5 מיליון שקל ב-2010. זאת, כתוצאה מגידול בהוצאות ההפעלה וזינוק של 50% בהוצאות המימון, וכן בעקבות הפרשה למס לאור ביטול הפחתת מס חברות. הכנסות נתג"ז פחתו ב-11% ל-345 מיליון שקל, כתוצאה מעידכון המודל הפיננסי לאור עידכון תעריף ההולכה החדש. השקעות החברה פחתו ב-2011 ב-45%, לאחר שסיימה את הנחת המקטע הצפוני של מערכת הולכת הגז. השנה החלה החברה בפרויקט להקמת תשתית יבוא הגז הנוזלי מול חופי חדרה בטכנולוגיית מצוף (Bouy). עלות הפרויקט, לפי הדוח, תהיה 530 מיליון שקל. מספר עובדי נתג"ז קפץ בין 2009-2011 מ-75 ל-90 עובדים, ועלות שכרם זינקה ב-22%, והסתכמה בסוף 2011 בעלות חודשית ממוצעת של 24.2 אלף שקל לעובד.

חברות נמל אשדוד, נמל חיפה וחברת נמלי ישראל (חנ"י) כבשו ב-2011 את שלושת המקומות הראשונים בטבלת עלות שכר עובדי החברות הממשלתיות. אלא שבניגוד לשנים קודמות, שבהן הפגינו החברות גידול מסוים בהכנסותיהן או ברווחיותן - בשנה החולפת רשמו שלוש החברות חולשה ניכרת בדוחות הכספיים וצלילה ברווחיות. נתונים אלה לא הפריעו לזינוק של 6%-16% בעלות שכר העובדים, שמספרם המשיך לעלות. כך, גייסה חברת נמל חיפה בשנה שעברה 17 עובדים נוספים (1.5%) וחבריהם נהנו מעליית שכר ממוצעת של 11.6%, שהסתכמה בעלות שכר חודשית ממוצעת של 34 אלף שקל לעובד. משמעות עלות שכר זו היא הוצאות בסך 456 מיליון שקל בשנה - שהם 66% מהמחזור של נמל חיפה. הכנסות נמל חיפה ב-2011 פחתו ב-3% והסתכמו ב-690 מיליון שקל. זאת, לטענת החברה, כתוצאה מהרפורמה בתעריפי הנמלים ומירידה בהיקף תנועת המכולות בנמל. שליש מההכנסות - 232 מיליון שקל - מקורו מלקוח עיקרי אחד. הרווח הנקי של נמל חיפה צלל ל-6 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 65 מיליון שקל ב-2010. זאת, בין היתר, בעקבות ירידה בהכנסות המימון והפרשה של כ-50 מיליון שקל בעקבות דחיית ההפחתה במס חברות. גם הכנסות חברת נמל אשדוד רשמו ירידה של 3% והסתכמו ב-1.1 מיליארד שקל. הרווח התפעולי של החברה צלל בכ-50% ל-54 מיליון שקל בלבד, ובעקבותיו נמחק כמעט הרווח הנקי של החברה - והסתכם ב-18.8 מיליון שקל בלבד, לעומת 180 מיליון שקל ב-2010. את הסיבה לכך תולים בנמל אשדוד בירידה של 50 מיליון שקל בהכנסות מימון, בגידול של 50 מיליון שקל בחבות למס, בהפרשה לתביעות בסך 20 מיליון שקל - אך גם בגידול בהוצאות השכר של החברה. ואמנם, חרף התוצאות החלשות נהנו עובדי הנמל מזינוק של 15.7% בעלות שכרם, שהציבה אותם בצמרת החברות הממשלתיות עם עלות שכר ממוצעת של 39 אלף שקל לעובד - שמשמעותה לחברה 616 מיליון שקל מדי שנה (56% מהמחזור). תוצאות אלה לא מנעו מהחברה להגדיל ב-34 תקנים את מצבת העובדים שלה (2.6%), שהגיעה בסוף 2011 ל-1,318 עובדים. אלה נהנו גם מבונוס בסך 62 מיליון שקל, לאחר שהחברה אולצה בידי רשות החברות להעביר לקופת המדינה דיבידנד בסך 330 מיליון שקל בגין רווחיה ב-2008-2010. החגיגה לא פסחה גם על חברת הנכסים, חנ"י, שרשמה גידול של 5.1% בעלות שכר 129 עובדיה, שהסתכמה ב-37 אלף שקל בממוצע בחודש. זאת, על-אף שסיימה את 2011 עם צלילה של 50% ברווח הנקי ל-124 מיליון שקל, בעקבות גידול בהוצאות הפחת ושינוי תנאי חכירת השטחים לנמלים. כל זאת, חרף העובדה שהשקעות החברה בנכסי הנמלים כמעט התאפסו בשנה החולפת, והסתכמו ב-27 מיליון שקל, לעומת 430 מיליון שקל ב-2009.

ערב ההפרטה - נזקים בנמל אילת

נתונים עגומים אלה של ההתנהלות בנמלים נרשמים כשנתיים לאחר שנדרשו לעבור לשלב השני במסגרת הרפורמה המוסכמת בנמלי הים - ולצאת בהנפקת 15% ממניות החברות בבורסה. תמורת הסכמתם לרפורמה קיבלו העובדים התחייבות ממשלתית להטבות ב-1.5 מיליארד שקל. אך חרף אי מילוי התחייבותם, זכו העובדים לפני כשנתיים לתוספות שכר מפליגות ביחס לתוספות שלהן זכו עמיתיהם במגזר הציבורי. בדוח רשות החברות הממשלתיות לא מופיעה כל התייחסות לנושא אי קיום הרפורמה, למעט ציון העובדה כי חברות נמלי אשדוד וחיפה הגישו תשקיפים לאישור רשות ניירות ערך ברבעון הראשון של 2010. באשר לנמל אילת, נתוני החברה המלאים לא הופיעו בדוח רשות החברות, למעט שורת הרווח הנקי - שם רשמה החברה גידול חסר משמעות ל-17.2 מיליון שקל. הכנסות החברה רשמו ירידה של כ-6% ל-116 מיליון שקל, כתוצאה מירידה במספר כלי הרכב המיובאים דרך הנמל והרפורמה בתעריפים. אם לא די בכך, מדוח הרשות עולה כי במהלך מארס התגלו "נזקים מהותיים" ברציף הראשי של נמל אילת. זאת, בעוד שהמכרז להפרטת חברת הנמל מתנהל, ונמצא ערב הגשת הצעות כספיות. "בשלב זה, החברה אינה יכולה להעריך את הפגיעה בתפעול השוטף של הנמל בזמן ביצוע התיקונים, את משך התיקונים ואת העלויות שיהיו לחברה כתוצאה מהנזקים", נכתב בדוח הרשות.

תוצאותיו הכספיות החלשות של מונופול החשמל ב-2011 העיבו על דוח החברות הממשלתיות. הפרשות למס וגידול בהוצאות המימון של חברת החשמל הביאו אותה לסיים את 2011 בהפסד נקי של 785 מיליון שקל. הפסד זה אחראי ל-52% מהפסדי החברות הממשלתיות. זאת, למרות זינוק של 24% בהכנסות החברה בעקבות רכש הדלק המתייקר כתוצאה ממשבר הגז. הכנסות החברה היוו ת 39% מהכנסות החברות הממשלתיות. מספר המועסקים בחברת החשמל קטן ב-2011 ב-1.6% (201 עובדים), והסתכם ב-12,695 עובדים (דומה למספר העובדים ב-2009). ואולם, עלות שכרם של עובדי חברת החשמל המשיכה לצמוח אשתקד ב-4.3%, והגיעה לממוצע חודשי של 28.6 אלף שקל לעובד. מדובר בעלות השכר החמישית בגובהה מבין החברות הממשלתיות לאחר חברות הנמלים ורפאל. סך הוצאות השכר של חברת החשמל הסתכם לפיכך ב-2011 ב-4.36 מיליארד שקל. בכך, השלימה החברה גידול של 9.3% בעלות שכרם של העובדים בתוך שנתיים בלבד – שמשמעותם גידול של 380 מיליון שקל בהוצאות השכר בשנה. בשולי הדיווח השנתי, מציינת רשות החברות הממשלתיות כי פנתה לשר האוצר בבקשה להאריך את הפטור שלו זוכה חברת החשמל מעריכת דוחותיה לפי כללי ה-IFRS – זאת, מחשש לפגיעה בערכי הונה העצמי. מנהל הרשות פנה בבקשה להאריך את הפטור הניתן לחברה עד סוף 2014 – אך זה עדיין לא אושר.