"עם כל ההבנה לרצונו של העותר להמשיך ולהתגורר בדירה בה הוא מתגורר מזה 20 שנה, מלאי הדירות בדיור הציבורי הוא משאב יקר ויש להעמידו לרשות הנצרכים לו והזכאים לו במיוחד בהתחשב בתור הממתינים לדירות בשיכון הציבורי. העותר אינו זכאי להתגורר בדירה נשוא העתירה, ורק משום מחדלם של המשיבות במשך השנים המשיך להתגורר בדירה שנים כה רבות. הותרת המצב על-כנו יהיה בה משום עידוד פולשים להיכנס לדירות ריקות של עמידר ולהיאחז בהן שנים שלא כדין, ולהעדיפו על פני מי שזכאי לדירה שנתוניה כנתוני הדירה בה מחזיק העותר".
כך אומרת (29.4.12) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז,
זהבה בוסתן, בדחותה את תביעתו של אליהו אסרף לאפשר לו להתגורר עד סוף חייו בדירת עמידר בהוד השרון אליה פלש לפני 20 שנה. אסרף בן ה-70 טען, כי הוטעה לחשוב שיוכל לרכוש את הדירה, אך במהלך הדיון זנח את בקשתו לחייב את עמידר למכור לו אותה והתמקד בבקשה להמשיך ולהתגורר בה.
החלטתה של בוסתן חושפת את המחדל המתמשך של עמידר ומשרד השיכון, אשר עוד בשנת 1996 הודיעו לאסרף שיוכל להתגורר בדירה רק באופן זמני עד שיימצא עבורו פתרון אחר. בשנת 1997 נמסר לו על קיומה של דירה כזו, אך הוא נמנע מלעבור אליה. בשנת 2000 הגישה עמידר תביעת פינוי, אך היא נסגרה כמעט מיידית מסיבות שאינן ברורות. רק ב-2009 הודיעה לו עמידר שלא יוכל לרכוש את הדירה משום שפלש אליה, וכעבור שנה נדחה ערעורו על ההחלטה.
בוסתן קבעה, שאסרף יוכל להתגורר בדירה רק עד שעמידר תאתר עבורו דירה המתאימה למצבו הרפואי, ואם יסרב לעבור אליה - תוכל להפעיל נגדו הליכי פינוי. עוד ציינה, כי בשל מחדליהם ארוכי השנים של עמידר ומשרד השיכון, אין היא מזכה אותם בהוצאות.
