עיריית ירושלים תפצה את עו"ד ניסן שאוליאן ב-3,000 שקל בשל התראה ששיגרה אליו בגין אי-תשלום דוחות חניה. שופט בית המשפט בעיר,
עודד שחם, קבע (2.5.12), כי הכיתוב על גבי המעטפה היווה לשון הרע ופגיעה בפרטיותו של שאוליאן.
שחם מתאר את המכתב בו מדובר: "על חלקה החיצוני הגלוי של המעטפה הופיעו בהבלטה המילים 'התראה אחרונה', כשהן בצבע אדום. מתחתן מופיעות, באותו צבע, ובגודל קטן יותר, המלים 'לפני נקיטת צעדי אכיפה'. שמו המלא של התובע מופיע בצמוד ומתחת לכיתוב הנ"ל. משמאל לכיתוב צוין כי המעטפה נשלחה מעיריית ירושלים אגף השומה והגבייה. בתוך המעטפה היה מכתב התראה מן העירייה לתובע, אשר עניינו אי תשלום קנסות חניה".
תחילה קבע שחם, כי מדובר בלשון הרע: "הכיתוב על גבי המעטפה באותיות קידוש לבנה, בפונט גדול ובצבע אדום מציג את התובע כמי שמתחמק ואינו עומד בתשלום חובותיו לעירייה. הוא מציג אותו כמי שיש צורך לנקוט בהליכי אכיפה נגדו. קיומו של לשון הרע בדברים אמור ביתר שאת היות שמדובר בפרסום רשמי, של רשות ציבורית. הוא מתחדד עוד יותר בשים לב לכך שהתובע הוא עורך דין. על-פי אמות המידה עליהן עמדתי, יש בדברים כדי להאיר את התובע באור שלילי, להשפילו, לבזותו ולפגוע במשלח ידו". כמו-כן קבע, כי מדובר בפגיעה בפרטיותו של שאוליאן.
מכאן עבר שחם לדון בטענות ההגנה שהעלתה העירייה ודחה את כולן. לדבריו, את מטרתו המרכזית של המכתב - גביית קנסות החניה - ניתן היה להשיג גם בדרך שאינה פוגענית, ואין הוכחה לכך שכיתוב כה בולט גורם ליותר חייבים לשלם את הקנסות. "לכאורה, די בעצם שליחת מכתב בדואר רשום על-מנת להסב את תשומת לב הנמען אליו. אין תשתית המאפשרת לקבוע כי אזרחים ישליכו מכתב רשמי אשר בעטיו היה עליהם לגשת לסניף הדואר ולחתום על אישור קבלתו, מבלי להידרש לתוכנו", מוסיף שחם.
עם זאת, הפיצוי שקבע שחם הוא נמוך, משום שלא הוכח שעובדי משרדו של שאוליאן נחשפו למכתב והעירייה פעלה
בתום לב. מאידך-גיסא ציין שחם את נסיבות הפרסום ואת העובדה שמדובר בעורך דין, ששמו הטוב והדעה על מצבו הכלכלי עלולים להיפגע, אם כי "תוכן הדברים שבפרסום אינו קרוב לרף העליון של הפגיעה האפשרית בהקשרים אלה".
