שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דניה קרת-מאיר, דחתה (יום ב', 14.5.12) את התנגדותם של מחזיקי אג"ח ואישרה לבזק לחלק דיבידנד בסך 500 מיליון שקל. מדובר במנה חצי-שנתית מתוך דיבידנד של 3 מיליארד שקל עליו הכריזה בזק אשתקד. עד כה חולקו שתי מנות בסך מיליארד ש"ח. ב-21 למאי תחול המנה השלישית.
בהליכי התביעה יוצגה בזק על-ידי עורכי הדין
פנחס רובין, ליאור פורת ואסף אבטובי ממשרד גורניצקי ושות'; חברת ע.ל.א.ן מרחצאות בע"מ (התובעת) יוצגה על-ידי עוה"ד
אופיר נאור, גרשט, סלומון; חברת סגל לוי ייזום ונכסים בע"מ יוצגה בידי עו"ד בן-מאיר.
כמה ממחזיקי האג"ח טענו, כי חלוקת הדיבידנד עלולה לפגוע ביכולתה של בזק לעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם. עוד טענו, כי ההחלטה נועדה להיטיב עם בעל השליטה בבזק,
שאול אלוביץ, המבקש להעמיס הוצאות על החברה כדי לממן את רכישתה. לטענתם, מדובר באחד המקרים החמורים שאירעו בחברות ציבוריות בישראל, כאשר מחד מחלקת החברה דיבידנדים כוללים של 10 מיליארד שקל מאז נרכשה בידי אלוביץ, ומאידך-גיסא - נטלה הלוואות בסך 6.9 מיליארד שקל למימון הדיבידנדים.
קרת-מאיר דחתה את הטענות נגד דירקטוריון החברה, באומרה שאין זה ההליך המתאים לבירורן. עוד קבעה, כי החוק איננו אוסר על דירקטוריון חברה להביא בחשבון את האינטרסים של בעליה בעת קבלת החלטות שונות, וכי החוק אינו מחייב אותם להתחשב אך ורק בהשאת רווחיה של החברה.
לדברי קרת-מאיר, חוות דעתה של חברת גיזה-זינגר-אבן, עליה התבססה בזק, אינה עצמאית כנדרש, משום שבשנת 2010 ליוותה גיזה את אלוביץ בתהליך הרכישה של בזק. לדבריה, "מן הראוי כי על נותן חוות הדעת אשר תומכת בבקשת חברה לחלוקה, להיות נטול כל קשר או תלות בחברה או בבעלי השליטה בה או מי מטעמה, במישרין או בעקיפין, כאשר הצהרה בעניין זה תנתן על-ידי המומחה בחוות הדעת עצמה. על שכר הטרחה להיות קבוע מראש, על-מנת שלא לאפשר מצב של התחשבנות בסוף הדרך. גם אם נקבע מנגנון של תשלום שכר טירחה לפי שעות - יש מקום לקבוע מראש הגבלה בדבר מספר השעות המרבי אשר יידרש לשם הכנת חוות הדעת".
בשל כך, בחנה קרת-מאיר בעצמה את השאלה האם חלוקת הדיבידנד תפגע ביכולתה של בזק לפרוע את חובותיה, והשיבה על-כך בשלילה. בהתייחסות למקרים דומים בעתיד אומרת קרת-מאיר, כי אין ראוי לאשר מראש חלוקת דיבידנדים במנות לאורך מספר שנים, אלא אם ניתנה חוות דעת תומכת הקרובה למועד החלוקה בפועל ואם הורע מצבה של החברה. "על חברה המבקשת לאשר לה לבצע חלוקה שלא מקיימת את מבחן הרווח, להגיש בקשה נפרדת וחדשה בכל פעם שתבקש לעשות זאת", היא קובעת.
באשר לחלוקה הספציפית הכוללת עליה כבר הוחלט (3 מיליארד שקל) קובעת קרת-מאיר, כי אין להגביל את החלוקה שכבר אושרה בבית המשפט אלא אם תהא הרעה בעסקי החברה ואם תוגש התנגדות: "במקרה כמו המקרה הנוכחי, יש לצאת מתוך נקודת הנחה כי הדירקטורים יפעלו אכן בהתאם לכלל האחריות, ויפנו לבית משפט אם יסברו כי ימצאו עצמם חשופים לתוצאות חלוקה אסורה באחד מהשלבים של התשלום בפועל. כמו-כן, יהיה תשלום הדיבידנד במועדים שנקבעו כפוף לביקורת בית משפט, אם תוגש התנגדות נושה בנסיבות הראויות".
