חשיפה: רישום כוזב של בנייני המריבה בגבעת האולפנה

פרטים חדשים אלה שנחשפים כאן לראשונה נזכרים במרומז בעתירה שהגישו דוד ויפעת אבודרהם, תושבי שכונת האולפנה, לבג"ץ ביום ראשון האחרון. בסעיף 11 לעתירה נטען כי הם לא היו יכולים לקשר בין העתירה שהוגשה על-ידי בעל הקרקע הפלשתיני לבין המגרש שבו הם מתגוררים בשל שוני שקיים במספרי המגרשים. "לא הייתה כל דרך בעולם לקשר בין מספרי החלקות הרשומות בעתירה (חלקות מספר 34 ו-39 בגוש מספר 5 של אדמות הכפר דורא א-קרע) הנ"ל לבין מספרי הבניינים והדירות שלהם כעולה מרישום הזכויות בחטיבה להתיישבות", לשון העתירה. כאמור, בחטיבה להתיישבות מבהירים כי מעולם לא אישרו בנייה בשכונה הזאת אלא בשכונה אחרת - שכונת מעוז צור. אותה שכונת מעוז צור היא שכונה מאוכלסת, שהוקמה גם היא בעקבות פיגוע הירי שבו נרצחו אפרים ואיטה צור. המידע החדש מעלה חשד כי נעשה לכאורה שימוש כפול במספרי המגרשים של אותה שכונה. עובדה זו גם מסבירה את העובדה שהתושבים בשכונה לא צורפו כמשיבים לעתירת הפלשתיני שהסתיימה בהוראה להריסת הבתים. הם פשוט היו בעלי זכויות למגורים במגרש אחר לחלוטין. ביומיים שחלפו מאז הגשת העתירה לבג"ץ הופעל לחץ כבד על בני הזוג אבודרהם. בשל הלחץ הכבד הזה הם ביטלו במפתיע ראיון שנקבע להם, והיום משכו את העתירה מבג"ץ. ייתכן בהחלט שהתושבים, אשר טענו לתום לב, אכן לא ידעו על הבעייתיות ברישום הקרקע שעליה הם מתגוררים. למעשה, בעתירתם הפנו אצבע מאשימה כלפי הישיבה הגבוהה בבית אל, אשר מכרה להם את הדירה וטענו כי זו מידרה אותם ממידע הנוגע לבעייתיות של הבעלות על הקרקע.

הונאת המגרשים בוצעה, ככל הנראה, באמצעות שימוש באגודה השיתופית של בית אל א'. האגודה השיתופית הזאת, שהייתה הגוף שניהל את הקרקעות של בית אל א' לפני שהתאחדה עם מזכירות בית אל ב' למועצה המקומית נשארה פעילה גם לאחר מכן. מאיר גרוס, שהיה חבר באגודה השיתופית בעבר, אמר ל-News1 כי תפקידה של האגודה היה להמליץ בפני הסוכנות היהודית על תושבים שראויים לקבל קרקע למגורים. הוא סירב להתייחס לשאלה הנוגעת למספרי המגרשים וטען כי מדובר בשאלה משפטית שהוא אינו מבין בה. "ההסתדרות הציונית מאפשרת שימוש בר רשות באמצעות האגודה השיתופית. כיוון שהבחור שמגיע אל האגודה השיתופית מוצא חן בעינינו האגודה ממליצה עליו בפני ההסתדרות הציונית. ההסתדרות הציונית אמורה לבדוק של מי הקרקע. אני יכול להמליץ לתת את הכנסת למי שאני רוצה אבל איש לא ייתן לי", אמר. ככל הנראה, המליצה האגודה השיתופית גם על תושבי גבעת האולפנה בפני הסוכנות היהודית. מקורות בבית אל ציינו כי מדובר בתופעה רחבה הרבה יותר מן הבניינים בגבעת האולפנה וכי מגרשים רבים בשכונה ב' של היישוב נבנו וקיבלו מימון בדרך דומה ובדרכים אחרות. בעבר פרסמנו ב-News1 כי המועצה המקומית בבית אל העניקה לאחד מחברי המועצה, אבי זרביב, היתר בנייה שלא כדין למרות שביתו נמצא מחוץ לתב"ע של היישוב. באמצעות היתר בניה זה הצליח זרביב לקבל משכנתה למימון הבנייה (שנעשתה גם תוך חריגות ניכרות).

מאז החל המאבק של תושבי שכונת האולפנה נגד הריסת הבתים נטען על-ידי התושבים שקנו דירות כי קיבלו משכנתאות למימון הדירה. טיעון זה שימש אותם כהוכחה לתמיכה שקיבלו מן המדינה להתיישבות שלהם במקום. אולם השילוב שבין העובדה שקיבלו משכנתה לבין העובדה שאיש אינו חולק על כך שמדובר היה בקרקע בבעלות פלשתיני העלתה תמיהה גדולה מאוד - כיצד נתנו הבנקים משכנתאות לדירות הללו. בכירי משרד המשפטים אשר ביקרו בשכונת האולפנה לפני כחודשיים שמעו גם הם מן התושבים על המשכנתאות שקיבלו ולא שאלו על כך דבר. שאילתא שהוגשה בנושא למשרד המשפטים נותרה עד היום ללא מענה. כעת, נראה שלא יהיה מנוס מפתיחת חקירה פלילית שתבחן כיצד נבנו הבניינים והתקבלו משכנתאות תוך שימוש במספרי מגרשים שנמצאים במקום אחר לגמרי. אחד מן האנשים שאמורים לתת תשובות ביחס למצג הכוזב של המסמכים הוא יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כץ. ח"כ כץ היה עד לכניסתו לכנסת אחד ממנהלי החברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל ובית אל ב'. יתרה מזאת, מען החברה כפי שמופיע בדוח של רשם החברות קשור לח"כ כץ. הכתובת שמופיעה בדוח היא: "בית אל ד"נ מזרח בנימין תא דואר 1131 מיקוד 90628, אצל יעקב כץ". מנהל נוסף בחברה הוא הרב זלמן ברוך מלמד, ראש הישיבה הגבוהה בבית אל. הרב מלמד, מבכירי הרבנים בציונות הדתית, מונה לתפקידו הניהולי בחברה כבר בשנת 1992 והיה מנהל גם בתקופה הרלוונטית לרישום הכוזב של הבתים. גם הוא, בדומה לח"כ כץ, עשוי להידרש לחקירה משטרתית בנושא.