המחקר "שכיחות אנמיה מחוסר ברזל בילדים בגילאי שנה וחצי עד שלוש" מצא כי שיעור האנמיה מחוסר ברזל בקרב פעוטות נותר גבוה ואף מחמיר מגיל שנה וחצי עד שלוש. אנמיה מחוסר ברזל עלולה לגרום לפגיעה ביכולות הקוגנטיביות עד כדי פגיעה בלתי הפיכה במקרים חמורים, לכן איתור מצב של חוסר ברזל בגיל רך ומתן טיפול מונע בברזל חיוני לעתיד הילדים. המחקר קרא להמשך מתן תוספת ברזל לפעוטות גם אחרי גיל שנה, שלא כמקובל כיום, עד לגיל שנה בלבד.
המחקר בראשותה של ד"ר שירה גלילי הרפז זכה בשנת 2009 במלגת "מכון מטרנה למחקר וקידום תזונת התינוק בישראל" והוצג בכינוס המדעי השישי של מכון מטרנה, שהתקיים השבוע.
שכיחות אנמיה מיקרוציטית אשר נגרמת לרוב מחוסר ברזל נחקרה עד היום בעיקר בילדים עד גילאי שנה. המחקר הנוכחי לגבי שכיחות אנמיה וחוסר ברזל במאגרים (ערכי פריטין נמוכים) מתמקד בגילאים מתקדמים יותר של שנה וחצי עד שלוש.
שינוי ההמלצות אבחון מוקדם של חוסר ברזל כבר בגיל הרך ומתן טיפול מונע בברזל חיוניים להתפתחות תקינה ולבריאות הילד בעתיד, בין היתר מאחר שחוסר בברזל בגילאים צעירים הוכח כגורם ישיר לפגיעה ביכולת הקוגנטיבית ובמקרים מסוימים אף כגורם לפגיעה בלתי הפיכה.
מתוך הכרה בחשיבות הנושא, הוחלט כי הורדת אחוז התינוקות עם אנמיה בגיל שנה הוא אחד ממדדי האיכות של שירותי הבריאות בישראל. עד היום התמקד משרד הבריאות במעקב וטיפול מניעתי בשכיחות אנמיה מיקרוציטית, אשר נגרמת לרוב מחוסר ברזל בקרב ילדים עד גילאי שנה בלבד. כיום ההמלצות המקובלות בארץ הן מתן טיפול מונע בברזל לכלל התינוקות בגילאי ארבעה חודשים עד שנה וביצוע ספירת דם בגיל שנה על-מנת לאתר תינוקות עם אנמיה, להמשך טיפול מונע של מתן ברזל.
מכיוון שנמצא כי שיעור האנמיה מחוסר ברזל הוא ללא שינוי ואף מחמיר מגיל 18 חודשים ועד גיל 36 חודשים, ממליץ המחקר לשנות את המלצות משרד הבריאות, למתן ברזל במינון מניעתי עד גיל שנתיים לפחות, במקום עד גיל שנה כפי שמומלץ כעת. בנוסף, יש להעלות את המודעות לבעיה בטווחי הגילאים המוזכרים בדגש על תזונה נכונה, להמשיך מתן ברזל במינון מניעתי עד גיל שנתיים לפחות, ולשפר את הרכב תזונת התינוקות בגילאים שנה עד שלוש, כולל דגש על הכנסת מזון מועשר בברזל וביצוע ספירת דם באופן שיגרתי גם בגיל שנתיים לאיתור תינוקות אנמיים והכנסת מזון מועשר בברזל בהתאם לצורך.