הממשלה תבדוק ביסודיות את העסקה מיולי 2004, שבה מכרה האוניברסיטה העברית 61 דונם בבית חנינא לחברה ערבית, שמאחוריה נמצאת הרשות הפלשתינית. כך הודיע (16.5.12) סגן שר החינוך, אליעזר מוזס. הוא אמר את הדברים בכנסת, בעקבות שאילתא של ח"כ אריה אלעד (האיחוד הלאומי).
השאילתא, הדיון וההודעה הרשמית באו בעקבות חשיפת העסקה ב-News1. בית המשפט המחוזי בירושלים הוא שמנע, לפני כשלושה חודשים, את מכירת המגרש לחברה הערבית.
ח"כ אלעד העלה את הנושא בשאילתא תוך ציטוט המידע הכלול בידיעה. הוא אמר כי המגרשים נמכרו לחברת מג'לס אלסוכאן, הרשומה בישראל, ומשרדיה בירושלים המזרחית; לדברי אלדד, עומדות מאחוריה הרשות הפלשתינית וקרן סעודית של בנק איסלמי.
סגן שר החינוך מוזס, שהשיב בשם הממשלה, גילה שהאוניברסיטה ניסתה לשווא, במשך חמש שנים, למכור את המגרשים. הוא אמר כי האוניברסיטה הציעה את המגרש למכירה למשרדי ראש הממשלה והחוץ, למינהל מקרקעי ישראל, לעירית ירושלים, לקרן הקיימת ולעמותת אלעד - אך איש לא היה מוכן לקנות.
אי לכך, אמר מוזס, הוציאה האוניברסיטה מכרז, וחברת מג'לס אלסוכאן זכתה בו. היא שילמה בעד המגרש 1.1 מיליון דולר.
סגן השר התעלם מעובדות מהותיות סגן השר מוזס התעלם מכך, שהמכירה נעשתה בניגוד להסכם משנת 2001 בין האוניברסיטה לבין המועצה להשכלה גבוהה, שבו התחיבה האוניברסיטה שלא למכור נכסים ב-1 מיליון דולר ויותר, ללא קבלת אישור מהמועצה. המגרש נמכר ב-2004 - ללא בקשת אישור כזה, וכמובן ללא אישורו.
סגן השר מוזס התעלם מעובדה מהותית נוספת: העסקה הוקפאה לפני שלושה חדשים, תודות להתערבותו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בסיועה של העירייה. בית המשפט אימץ את עמדת העירייה, שלא תוכל לתת אישור שכל המסים שולמו על המגרשים, ולכן אי-אפשר יהיה לרשום את המגרשים בטאבו, והעסקה מוקפאת.
לא ברור מדוע התעלם סגן השר מוזס מעובדות מרכזיות אלו בפרשה.
בעקבות השאילתא, והדיון שהתפתח בתוכה, הודיע סגן השר כי הממשלה תבדוק לעומק את העסקה, ותדווח לאחר מכן לכנסת.
חברת אלסוכאן תיכננה לבנות על המגרשים כ-460 דירות. בניה זו, אם הייתה יוצאת לפועל, הייתה תוקעת טריז בין שתי שכונות יהודיות גדולות, פסגת זאב ורמת שלמה.
