עו"ד אשר פדלון דרש מלקוחו, ניצול שואה, שכר טירחה בסך 30% מהפיצוי שייפסק לו, וזאת בעוד החוק מגביל את השכר בתביעות אלו ל-8% בלבד. כך קבעה (10.5.12) רשמת בית משפט השלום בראשון לציון, איריס ארבל-אסל, אשר העניקה לשלום כחלון רשות להתגונן בפני תביעתו של פדלון נגדו.
תביעתו של כחלון לפיצוי נדחתה כאשר ייצג את עצמו, ולעומת זאת פדלון הצליח להשיג עבורו פיצוי של 155,000 שקל. בעקבות זאת, דרש פדלון מכחלון לשלם לו 57,000 שקל - שכר הטירחה המוסכם, בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה משנת 2009. כאשר טען כחלון שמדובר בשכר טירחה מוגזם השיב פדלון, כי המגבלה הקבועה בחוק אינה חלה על הליכי ערעור.
ארבל-אסל קבעה, כי אין מקום להבחנה לה טוען פדלון. היא מצטטת מתוך פסק דין של בית הדין הארצי למשמעת בלשכת עורכי הדין: "מי שעוסק בענף זה של המקצוע חייב להתאים את עצמו לתנאים המיוחדים שלו, כולל הגבלת שכרו. פיצויים מגרמניה באים להיטיב נזקים שנגרמו לעם ישראל כתוצאה מהתנהגותו הבלתי אנושית של העם הגרמני בזמן השואה. פיצויים ותשלומים אלה הם פיצוי מערי, בטל בשישים, של הסבל, הנזק והעוול שנגרמו לקרבנות השואה. הצדק דורש שגם עו"ד שמטפל בעניינים אלה יקבל שכר צנוע יותר ומוגבל למקסימום מסוים".
ארבל-אסל מוסיפה: "אינני מוצאת לנכון מדוע יש להפלות לרעה אדם שבפנייתו הראשונית לא הוכר כנכה אלא בפנייתו השנייה בלבד. ברי כי לא לכך התכוון המחוקק בקובעו שיעור נמוך ומגבלות על קביעת שכר הטרחה... לדעתי, דבריו של המשיב וניסיונו למצוא פרצות בחוק והקלות וכן נסיונו לגבות שכר טירחה הגבוה פי ארבעה מהשכר הקבוע בחוק, אינן עולים בקנה אחד עם תום הלב המתחייב בעניינם אלו, ועם הדרישה המתבקשת מהם כי בעניינים רגישים כגון אלה, עליהם לפעול ברגישות ובעדינות".