קנס עתק למפעילי דיור מוגן פיראטי

מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 21.5.12) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012, של ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) וקבוצת ח"כים אשר מוזגה עם הצעת חוק שהגישה הממשלה. הצעת החוק שאושרה סופית מסדירה לראשונה את פעילות הדיור המוגן ומבטיחה את זכויותיהם וכספם של המתגוררים בו. בחוק שהתקבל נקבעו התנאים למתן רישיון ולחידושו, תוקפו של הרישיון והגבלתו. בנוסף, נקבעו הגבלות שונות לעניין העסקת עובדים או התקשרות עם נותני שירותים והגבלות לעניין גביית תשלומים מדייר. כמו-כן נקבע כי יוחל הסדר לגבי איסור גבייה על חשבון הפיקדון בסכום העולה שבעה אחוזים מהפיקדון או 70,000 שקלים חדשים, ובעל רישיון הפעלה יישא ב-20 אחוזים מהעלות הכרוכה. הדיירים יוכלו לבטח את כספי הפיקדון והוא יוחזר להם בתוספת הפרשי הצמדה למדד. החוק שהתקבל קובע חובות ומגבלות על מפעילי בתי דיור מוגן, בהן חובת רישוי, חובות כלפי הדיירים, כולל הבטחת הכספים שישלמו הדיירים, איסור על הפעלת בית דיור מוגן ללא רישיון הפעלה, הוכחת יציבות כלכלית של המפעיל, חוסר רישום פלילי של הבעלים והעובדים, הכשרה וותק מתאימים. כמו-כן, החוק יחייב נגישות לבעלי מוגבלויות במוסד, אספקה שוטפת של שירותים, זכות עזיבה ללא קנס ופינוי דייר רק בשל הפרה יסודית של הסכם / צו בית משפט / מצב רפואי מורכב וכן מתירה לדייר לשכן בדירתו מטפל. כל בית דיור מוגן שיש בו 250 יחידות דיור ומעלה, יפעיל מחלקה סיעודית, או יהיה חייב בהסדר עם מחלקה סיעודית בסמוך לו. בעקבות התערבותו של יו"ר הוועדה ח"כ כץ, הוחלט כי לצורך הבטחת השבת כספי הפיקדון, יוכלו הדיירים לבחור בין ערבות בנקאית, ביטוח, העברת חלק משווי הפיקדון לנאמנות או נטילת משכנתה ראשונה. כל אלה יהוו בטחונות למקרי חדלות פירעון של מפעיל הדיור המוגן בלבד. הפיקדונות יושבו לדיירים בתוספת הפרשי הצמדה למדד. כספי הדיירים הוותיקים יוצמדו למדד חצי שנה מיום פרסום החוק. מפעילי דיור מוגן שיפעלו שלא כחוק ויסכנו את שלומם של הדיירים, ייקנסו בסכומים של עד 452 אלף ש"ח או שנת מאסר. לעומת מעונות אחרים, כמו בתי אבות, אשר מוסדרים בחוק הפיקוח למעונות משנת 1965, הפעלת מתחמי הדיור המוגן לא עוגנו בחוק כלשהו עד כה. על-פי נתונים שנמסרו בוועדה, 15 אלף איש מתגוררים כיום בבתי דיור מוגן ובניין ממוצע בדיור המוגן מכיל 300 דיירים. הביקוש הגובר למגורים בדיור מוגן, לצד פניות מרובות שנתקבלו מדיירים שהתלוננו על ניצול ותנאים מקפחים בהסכמי ההתקשרות עמם, הביאו להכרה בצורך לקבוע בחקיקה הסדרים מיוחדים לעניין בתי דיור מוגן. ח"כ חיים כץ אמר בדיון בוועדה: "לנגד עיניי עמדה טובת הדיירים והצורך להבטיח את פיקדונותיהם שהם כל רכושם. למעלה מעשר שנים נדונו המחלוקות בין הצדדים, ולא נרשמה פריצת דרך. אני שמח שעלה בידי לגשר על הפערים ולהביא להסדרת הדיור המוגן בישראל". 36 ח"כים תמכו בחוק, שעבר ללא מתנגדים.