יש כיסוי לנזקי רעידת אדמה - עולה מנתונים שהציגו היום (22.5.12) שר האוצר
יובל שטייניץ וסגנו יצחק כהן, בפגישה עם כתבי ביטוח בת"א. הנזקים נאמדים ב-2.5 עד 3.7 מיליארד דולר , ויש כיסוי של 3.7 מיליארד דולר מחברות ביטוח משנה בחו"ל ומקרן ממשלתית פנימית.
אם הנזקים יהיו גדולים יותר - אמר שר האוצר - אפשר יהיה למצוא כיסוי ממקורות נוספים: ערבויות של ממשלת ארה"ב להלוואות שהממשלה תיקח - 3.8 מיליארד דולר; קרן הון ייעודית ממשלתית נוספת - 1 מיליארד דולר; אג"ח בונדס של היהדות בחו"ל, בעיקר ארה"ב - 1 מיליארד דולר; הנפקת אג"ח ממשלתיות בבורסה - 1 מיליארד דולר(=3.8 מיליארד שקל, לפי השער הנוכחי); הגדלת הגרעון - 1 מיליארד דולר.
סך הכל כל המקורות שנמנו הוא יותר מ-10.2 מיליארד דולר. האוצר מדבר על גיוס 10.2 מיליארד דולר, כנראה מתוך הנחה שלא כל המקורות ימומשו באופן מלא.
"להשתמש גם בהכנסות מקידוחי הגז" שר האוצר מציע עוד, להשתמש במקרה הצורך בהכנסות מתמלוגי קידוחי הגז, כדי לממן שיקום בתים ורכוש.
שתי ועדות ממשלתיות שבדקו את הנושא בשנה האחרונה מצאו, בין היתר, שמשרד הביטחון אינו מבטח את רכושו נגד רעידות אדמה! המשרד גם אינו יודע מה שווי הרכוש העלול להיפגע. לדוגמא: בניני משרד הביטחון בקריה בתל אביב אינם מבוטחים! האוצר ממליץ להנחות את משרד הביטחון לבדוק את הנושא, ולאחר מכן לבטח את נכסיו כיאות.
לא יהיה סיוע ישיר לאזרחים מהודעת האוצר לא ברור, האם האזרחים שיפוצו על נזקים לבתים ולרכוש. ההודעה מזכירה, כי 60% מהדירות בישראל מבוטחות, לעומת 20% ביפן ו-35% בקליפורניה. News1 מזכיר, כי בביטוח יש בדרך כלל השתתפות עצמית של 5% עד 10% משווי הנכס המבוטח. יש גם קושי בשיקום בתי מגורים, כאשר רק חלק מהדירות נפגעו.
מה לגבי האחרים? ומה לגבי נזקים שאינם מכוסים? האוצר אומר, כי המנגנונים הקיימים של משכנתאות ודירות בשכירות אינם מכסים אירועים כאלו, ויהיה צורך לתת סיוע באמצעות תקנות של משרד השיכון. עם זאת, לא מדובר ככל הנראה בסיוע ישיר או מענקים.
נזקים נוספים אירוע חמור של רעידת אדמה עלול גם להביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים, לאור ירידה בפעילות הכלכלית. בנוסף - נושא שלא הוזכר בהודעת שר האוצר היום - בכל מקרה שחברות ביטוח משנה משלמות נזקי ביטוח, הן מעלות בשנה שלאחר מכן את הפרמיה לביטוח נזקי טבע, ודבר זה יביא להוצאה גדולה מאוד של המשק לתשלום פרמיות מוגדלות.
