מדיניותה של הממשלה בנוגע למסתננים דומה לזו של גיוס החרדים, ומתאפיינת בסחבת של שנים ובטיפול בהן בהוראות שעה חוזרות ונשנות. כך אומרת (יום ד', 23.5.12) פרופ' סוזי נבות מהמכללה למינהל, בכנס על הגירה, שיבה ושבות בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין. נבות אמרה, כי הממשלה מטפלת בנושא מזה שנתיים - כפי שאמר השר
יעקב נאמן - אך כל שהניב טיפולה עד כה הוא הוראת שעה והצעה לתיקון חוק משנות ה-50.
היועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון, סיפר כיצד ניסתה הממשלה להגניב לחוק ההסדרים סעיף שביקש להרחיק מן הארץ את מי ששהו בארץ שלא כדין והפכו לבני זוג של אזרחי ישראל. הוא אמר, כי מדובר היה בהצעה שנגעה לזכויות יסוד ולפסיקות של בית המשפט העליון, ודומה היה שהממשלה מנסה לעקוף אותן באמצעות דיון מזורז במסגרת חוק ההסדרים. ועדת הכנסת החליטה להפריד סעיף זה מחוק ההסדרים והעבירה אותו לוועדת הפנים, שם לא טופל עד היום.
לדברי ינון, ניכר שלממשלה אין מדיניות סדורה בנושא המסתננים, והדבר בא לידי ביטוי בהצעות חוק שונות המוגשות לכנסת. הוא אמר, כי בשל חילוקי דעות בתוך הממשלה, החקיקה אינה תורמת את חלקה למאבק בבעיה. בשולי הדברים העיר, כי עובדה זו מלמדת שחלק ניכר מעבודת הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא דווקא מול הצעות חוק ממשלתיות ולא רק בהצעות חוק פרטיות. "חשוב שהממשלה תגבש מדיניות הגירה מאוזנת וסדורה, לאחר שקילת כל ההיבטים הנובעים מהיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית", סיכם.
"לומר באומץ שזה ההיבט הדמוגרפי"
שופט בית המשפט העליון בדימוס,
יעקב טירקל, אמר שבניגוד למחשבה המקובלת - חוק השבות אינו ייחודי לישראל, ולמעשה בעשר מדינות אירופיות יש חוקים דומים לבני עמיהן, שאף התקבלו בברכה בידי מועצת אירופה. עוד אמר טירקל, כי אינו בטוח שהיה זה נכון לדחות את העתירות בנושא חוק האזרחות בנימוק של בטחון המדינה; "היה אפשר לומר באומץ לב שזה בגלל ההיבט הדמוגרפי", אמר. על זכות השיבה אמר טירקל, כי הדבר אומנם מעורר בעיות לא פשוטות, אך יש לומר בצורה ברורה שאין להתיר אותה משום שישראל נועדה להיות מדינת העם היהודי.
יו"ר ועדת העלייה והקליטה בכנסת,
דני דנון, אמר שמספר המסתננים גבוה בהרבה ממספר העולים, וכי בישראל כבר שוהים 100,000 איש בצורה בלתי חוקית, מתוכם הגיעו 70,000 מאפריקה. "אנחנו חייבים לגרש אותם", אמר דנון. "אני יודע שזו מילה קשה, במיוחד לנו כבני העם היהודי, אבל זה מה שעושות מדינות אחרות". דנון יצא גם נגד ארגונים שעתרו לבג"ץ וקיבלו צו על תנאי נגד גירוש לדרום סודן, למרות שנשיא אותה מדינה עצמה ביקש שהמהגרים ממנה ישובו אליה. דנון יצא גם נגד קריאתו של המפכ"ל
יוחנן דנינו לאפשר למסתננים לעבוד, באומרו שהדבר יעודד הגעתם של רבים אחרים. "בואו נהיה מוסריים גם כלפי עצמנו", סיים.
ח"כ
אחמד טיבי אמר שהוא מתנגד לכניסת מסתננים, שלדבריו אינם פליטים, משום שהם באים על חשבון מקומות עבודתם של הפלשתינים, "אבל אם הם כבר נמצאים כבר כאן - אי-אפשר להתייחס אליהם כמו לחיות ואין לגרש אותם בצורה אוטומטית". טיבי יצא נגד חוק השבות, בטענה שהוא מאפשר לכל עבריין יהודי לעלות ארצה, וכך גם לחסידי סאטמר הפועלים נגד המדינה - בעוד ערבים שנולדו בארץ אינם יכולים לחזור אליה. "מדינת ישראל היא אכן יהודית ודמוקרטית, אך היא דמוקרטית כלפי יהודים ויהודית כלפי ערבים", סיכם.
היחידה בעולם המערבי בלי מדיניות הגירה
פרופ'
מרדכי קרמניצר מהמכון לדמוקרטיה אמר, בהתייחס לזכות השיבה, כי אי-אפשר לצפות משום מדינה שתתאבד על-ידי הכנסה לתחומה של מי שמתנגדים לקיומה. לדעתו, הפתרון הוא בהקמת מדינה פלשתינית שתוכל לקלוט את הפליטים שירצו בכך. על המסתננים אמר, כי איש אינו תומך בכניסתם לארץ שלא כחוק, אך ישראל אינה בודקת האם אכן לא מדובר בפליטים. "האופי היהודי של המדינה, שצמחה מעם של פליטים, מביא לכך שהיא אינה יכולה להפנות עורף כפי שישראל עושה כלפי מבקשי מקלט", טען. לדבריו, יש למנוע כניסת מסתננים, לגרש את מי שאפשר בהתאם לחוק הבינלאומי, ולכל האחרים לתת עבודה וקורת גג.
ד"ר ליאב אורגד מהמרכז הבינתחומי אמר, שישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי לה אין מדיניות הגירה, למרות שביחס לאוכלוסייתה - היא מקולטות ההגירה הגדולות בעולם. הדבר נובע מהתפישה לפיה ישראל היא מדינת עלייה ולא מדינת הגירה, אך אורגד טוען שבפועל - ישראל היא כן מדינת הגירה. לדעתו, מדיניות ההגירה צריכה להביא בחשבון שיקולים כלליים, זכויות יסוד, שיקולים דמוגרפיים, הצביון הלאומי של המדינה הקולטת וביטחון וסדר ציבורי. עוד קרא לסנן בצורה קפדנית את המהגרים, וברגע בו הותר להם להיכנס - לא להתייחס אליהם כאילו אין להם זכויות יסוד. ואולם, טען, המדיניות בפועל הפוכה וכך היא יוצרת את המצב הקשה הנוכחי.