שופטת בית המשפט השלום בחדרה, קרן אניספלד, התירה (יום ד', 23.5.12) לפרסום כי דחתה תביעת תובע, עו"ד עדנאן אל אסעד, נגד רשות שדות התעופה, לפיצוי בגין השפלה שלטענתו הייתה מנת חלקו אגב ביצוע הליך בידוק ביטחוני טרום טיסה. זאת, לדבריה, מן הטעם שאין לראות כל פגם בהתנהלות רשות שדות התעופה, שעה שלא נמצא בסיס עובדתי לטענותיו.
השופטת קבעה כי במישור האובייקטיבי, הנמדד בקנה מידה של ענייניות, סבירות ומידתיות נהגו בו הנתבעת ושלוחיה באופן שלא היה בו כדי להשפילו ופעלו בהתאם לחשד סביר שעוררו התובע וכבודתו ונוכח קיומו של צורך דחוף ומיידי לנקוט צעדים להפרכתו. התובע חויב לשלם לנתבעת את הוצאות ההליך ושכר טירחת עו"ד בסך כולל של 5,000 שקל.
המקרה אירע בפברואר 2008 כשהתובע הגיע לשדה דב בתל אביב לטיסה לאילת באמצעות חברת ישראייר. עם הגעתו לנמל התבקש לעבור תהליך בידוק ביטחוני בטרם יתאפשר לו לעלות לטיסה. התובע טען כי תהליך הבידוק היה כרוך בהשפלתו, בביזויו ובפגיעה בכבודו. בשל עוגמת הנפש שהייתה מנת-חלקו העמיד התביעה על סך 50,000 שקל. הנתבעת כפרה בחבותה לפצותו, גרסה שבתהליך הבידוק לא נפל כל פגם וביקשה לחסות בצילן של הוראות פטור וחסינות הקנויות לה על-פי דין.
התובע נקט מדיניות של גילוי חלקי ובררני השופטת קבעה כי מן הראיות עלה שאגב ביצוע תהליך בידוק לתובע שהחל באופן רגיל ושגרתי התעורר חשד באשר למטרת נסיעתו לאילת ובאשר להיות תיקו מכיל מה שנחזה כרכיב של מטען חבלה. תחילה נשאל שאלות שונות על-אודות מטרת נסיעתו, זיקתו לחפצים שבתיקו וכיוצא בהן. על השאלות השיב באופן חלקי בלבד שעורר חשד וחייב את המשך תהליך הבידוק.
בהמשך נבדק תיקו האישי. שיקוף תכולתו הדגים דבר-מה שנחשד להיות מרכיב של מטען חבלה; בדיקת התיק על-ידי ערכה כימית הולידה תגובה חיובית. כפועל יוצא, ועל-פי הנהלים להם כפופה הנתבעת, הוזמן למקום חבלן ממשטרת ישראל והטיפול בתיק הועבר לידיו. החבלן החליט לבצע פיצוץ מבוקר של התיק כדי לאשר או להזים חשד להיותו מכיל מרכיבי מטען.
נמל התעופה הושבת ונסגר תוך עצירת מלוא הפעילות הקרקעית והאווירית עד להזמת החשד; הטרמינל פונה כליל מנוסעים ועובדים שהוצאו אל מחוץ למבנה, והתובע בתוכם; לתובע נלווה איש ביטחון עד לנקודת הזמן בה פוצץ התיק באופן מבוקר על-ידי החבלן והלה קבע שהחשד שהיה נעוץ בתיק הוזם. או אז תם תהליך הבידוק ומבחינת הנתבעת רשאי היה התובע לעלות לטיסתו, שבאותה שעה טרם המריאה.
השופטת אניספלד קבעה כי אין ממש בטענות התובע כי פעולות אלה בוצעו להשפילו שלא לצורך והבהירה כי דבר פיצוץ התיק בידי חבלן משטרה לא נזכר בכתב-התביעה, אף לא בתצהיר התובע. לא צוין בהם אלא זאת שלנמל הגיעו ניידת משטרה וחבלנים שבדקו את התיק והתברר שהוא מכיל אך ורק חפצים אישיים שלו. השופטת קבעה כי פיצוץ תיק התובע בידי חבלן משטרה הוא בגדר עובדה מהותית שהתובע נדרש לציינה ברחל-בתך-הקטנה בכתב-התביעה ולמצער בתצהירו. הטעם שניתן לאי עשייתו על-ידי התובע אינו מניח את הדעת, בלשון המעטה. נקיטת מדיניות של גילוי חלקי ובררני תוך הסתרת עובדה מהותית מבית המשפט פועלת לחובת התובע, מעידה על מגמתיות בהצגת עובדות המקרה ומשליכה על מידת האמון שניתן לתת בו ובעדותו.
תהליך מורכב ורגיש תחת אילוצי זמן השופטת אניספלד הוסיפה כי תהליך הבידוק לכלל ציבור המשתמשים בתחבורה האווירית והמדובר בתהליך מורכב ורגיש שנועד לאתר תחת אילוצי זמן ומקום סיכונים מיידיים לשלומו ובטחונו של ציבור הנוסעים. הבדיקה מכוונת לא רק כלפי נוסעים שהם עצמם מהווים גורמי סיכון עוינים במודע אלא גם כלפי נוסעים תמימים שעשויים להיות מנוצלים ומופעלים בידי אחרים ללא ידיעתם. "על-מנת להשיג את התכלית של שמירת שלומו ובטחונו של ציבור הנוסעים בתחבורה האווירית מבוצעת הבדיקה הביטחונית על-ידי בודקים מיומנים שהוכשרו לכך אשר פועלים בגדרם של נוהלים המוכתבים על-ידי שירות הביטחון הכללי. התנהלות הנתבעת ושלוחיה אגב תהליך הבידוק אינה נבחנת מנקודת המבט האישית-הסובייקטיבית של התובע; אמת-המידה לבחינתה אובייקטיבית", כתבה.
השופטת סיכמה כי התנהלות רשות שדות התעופה בתהליך הבידוק, לרבות החלטותיה ופעולותיה, נשאו אופי ענייני ונועדו להתמודד עם חשד שנסמך על בדיקה טכנית-אובייקטיבית (שיקוף התיק ותגובתו לערכה כימית) שעוררו התובע וכבודתו. החשד היה סביר בנסיבות העניין, ונוכח קיומו של צורך דחוף ומיידי לנקוט צעדים להפרכתו היו אפוא פעולותיה סבירות ומידתיות וגילו מודעות ורגישות לכך שיש למצות את תהליך הבידוק מבלי לפגוע בו ובזכויותיו באופן שעולה על הנדרש.
