"הסדרי חוב כשלעצמם אינם תופעה לא לגיטימית. הם קורים גם כאשר מדובר בחייב יחיד הבא בדברים עם נושה יחיד. הבעייתיות ביחס להסדרי חוב באג"ח נובעת בין היתר משום שמדובר בהחלטה של קבוצה". כך אומרת (יום ג', 22.5.12) שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן, במושב בנושא הסדרי חוב בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין.
לדברי רונן, "הלגיטימיות של התערבות בית המשפט מניחה שגוף חיצוני יכול לבחון את ההוגנות של הצעת הסדר החוב, ושיש למנוע מתת קבוצות המתנגדות להצעה בצורה בלתי לגיטימית - מלעשות זאת. ההתערבות הזאת נועדה לאפשר קיום של הסדר החוב, כדי למנוע מהחברה להיכנס להליך הפירוק, ולכן בית המשפט צריך לפעול כאשר הוא סבור שהסדר החוב הוא פתרון טוב יותר מאשר הכנסת החברה להליך פירוק, בהתאם למכלול הנסיבות של החברה המסוימת שעל הפרק".
לדברי רונן, נושה מחליט האם לוותר על חלק מהחוב כשקלול של סיכונים מול סיכויים: מה יקרה אם יעמוד על תשלום מלוא החוב לעומת האפשרות לקבל כעת בוודאות רק חלק ממנו. כאשר מדובר בנושה שהוא בנק, בדרך כלל בית המשפט לא יתערב בהסדרים בינו לבין החייב. לעומת זאת, כאשר מדובר במחזיקי אג"ח - מדובר בקבוצה ולא בנושה יחיד, ולכן על בית המשפט לבחון בקפידה רבה יותר את ההסכם ואת האופציות האחרות.
רונן התייחסה גם לשאלה כיצד יבדוק בית המשפט את הוגנותו של ההסדר המובא לאישורו. לדעתה, הדרך הנכונה היא להיעזר במומחה חיצוני - כפי שהוצע כבר במספר הצעות חוק, וכפי שמתגבש בהצעה שמכין משרד המשפטים. עוד אמרה, כי לא תמיד הליך פירוק הוא הדרך הפחות טובה, וייתכנו מקרים בהם יש להעדיף אותו.
