"הצעת החוק המטילה חובות דיווח על עורכי דין הלכה רחוק מדי". כך אומר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב והמיועד לבית המשפט העליון,
אורי שהם, בהתייחסו לתיקון המתוכנן בחוק איסור
הלבנת הון. לשכת עורכי הדין מסרה, כי הדברים - התואמים את עמדתה של הלשכה עצמה - נאמרו במושב בנושא שהתקיים בכנס השנתי של הלשכה.
שר המשפטים לשעבר, פרופ'
דוד ליבאי, העומד בראש הצוות של הלשכה המתנגדת נחרצות להצעת החוק, פתח את הדיון וטען: "אנחנו חוששים שהצעת החוק משלמת מס שפיים לחיסיון. התוצאה תהיה שהלקוח יחשוב האם להעביר לעורך הדין מידע, וזכות הייצוג תיפגע. חיסיון יש רק לכומר ולעו"ד - על כל שאר החסיונות אפשר לערער. עם זאת, אנחנו ממשיכים במגעים על-מנת לסכל גזירה זו".
לדברי שהם, "חוק איסור הלבנת הון חשוב ומיוחד והוכיח עצמו מאז חקיקתו. כשאני קיבלתי את תסקיר הצעת החוק ואת נייר העמדה של הלשכה, אני חייב לציין שבתכנון המוצע של נותני שירות עסקי, צעדו צעד אחד יותר מדי בכל הקשור לעורכי דין. הדברים האלה בעייתיים. נראה שלקוחות לא יפנו לקבל שירות משפטי מעורכי הדין, אלא יפנו לאפיקים מקבילים כדי להפיג את החשש שהדברים שנאמרים לא יעברו לרשויות. חשש נוסף הוא שעורכי דין יאבדו אמון של הלקוחות ועל-מנת למנוע אבדן אמון זה, הם יסתכנו בסכנות אתיות על גבול איבוד הרישיון".
בהתייחסו לטענת משרד המשפטים, לפיה חובת הדיווח נחוצה כדי להילחם בהלבנות, אמר שהם: "אני לא יודע אם נעשו מחקרים בתחום הזה, וכדאי לבדוק קודם האם כצעקתה, האם נגיע לתוצאה שתגרום לנזק רב או שתוצאותיה מצומצמות. אני גם חושב שההצעה בעייתית גם במישור המעשי - היא תגרום לנזקים חמורים בין הלקוח לעורכי הדין, תגרום לבלבול ולפחד בין עורכי הדין. הסעיף שקיים היום נותן מענה הולם לכך שמידה וקיים חשד יש לדווח".
ראש רשות איסור הלבנת הון, עו"ד פול לנדס, אמר בתגובה: "הצעת החוק הופכת אותנו לחברה צודקת ומתוקנת, כדי שעבריינים לא ישתמשו בעורכי דין, רואי חשבון לטובת הלבנת הון. בוודאי שכך גם מתיישרים עם הסטנדרט הבינלאומי". לנדס טען עוד, כי יש שימוש בעורכי דין ורואי חשבון בנאמנות לצורך הלבנת הון: "אם לקוח מבקש מעו"ד לבצע פעולה שעורך הדין חושב בחושיו שמבקשים לעשות בו שימוש לצורך הלבנת הון - במצב הזה הסטנדרט הבינלאומי אומר: אל תבצע ודווח. מדינה שלא מיישמת את הסטנדרטים הבינלאומיים, מקבלת גינוי. הכניסה שלנו בעבר לרשימה השחורה גרמה לנזק". לנדס מחה על כך שלשכת עורכי הדין מסרבת לכל הצעה לפשרה בנוסח החוק, אך הוסיף שהוא עדיין בטוח שניתן יהיה להגיע לפתרון מוסכם תוך הידברות עם לשכת עורכי הדין ויתר הנוגעים בדבר.
עו"ד שריג דמארי דחה את עמדתו של לנדס: "למזלנו, הניסיון הכושל באירופה החל בשנת 2006 ואנחנו רואים מה קורה בעקבות החלת הכללים הדרקוניים. ההשוואה לאירופה לא מדויקת - שם יש עורכי דין שכל עיסוקם הוא ניהול נאמנויות, הם בעצם סוג של פקידים מקצועיים, לא עורכי דין שמייצגים לקוחות בבתי המשפט. בישראל, כשאנחנו מדברים על ייצוג - אין משרד שמתמחה רק בנאמנות. כשיהיה משרד כזה, יהיה נכון להחיל עליו את הגזירה. באירופה הניסיון נחל כישלון עצום, ודנים בו שוב".
מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, אמרה שהצעת החוק אינה פוגעת ביסודות עריכת הדין: "יש שקשוק קל אבל לא פוגעים בליבת המקצוע. הצעת החוק היא בכפוף לבירור חובת סודיות. השתתפתי בישיבות בחו"ל כשהיינו צריכים להגן על המדינה, ואתם לא יודעים לאיזו רזולוציה הם יורדים. הצעת החוק היא חלק ממגמה של החלת החוק על שומרי סף, בנקאים, יועצים וכולי".
