כתב אישום בוטל בשל אפליית ערבים בידי המשטרה

שופט בית משפט השלום בתל אביב, עידו דרויאן, מחק (יום ה', 24.5.12) כתב אישום נגד צעיר ערבי לאחר שקבע, כי פעולות המשטרה בעניינו היו נגועות באפליה פסולה על-רקע מוצאו. עבדאללה שלאעטה הואשם בהחזקת סכין שלא למטרה כשרה, לאחר שהסכין נמצאה בכיסו בבניין משרדים בתל אביב באוגוסט 2009. דרויאן קבע, כי העבירה הוכחה, שכן שלאעטה אומנם טען ששכח את הסכין בה השתמש באותו בוקר לצורכי הרמדאן, אך שכחה שכזו אינה הופכת את החזקתה למטרה כשרה, במיוחד כאשר היא נותרה בכיסו במשך שעות ארוכות מאז יצא ממקום מגוריו בסכנין. ואולם, דרויאן קיבל את טענת הסניגור, אנגאם ספייה מהסניגוריה הציבורית, לפיה יש לבטל את כתב האישום בנימוק של הגנה מן הצדק בשל התנהגות המשטרה שהובילה לתפיסת הסכין. הוא קבע, כי כאשר החליט השוטר רוני קורן לבצע חיפוש על גופו של שלאעטה, היה זה בשל תפיסתו המעוותת לפיה כל ערבי חשוד בפעילות חבלנית. קורן אומנם טען שכל דיווח הנמסר למוקד 100 על ערבים חשודים מסווג כחשד לפח"ע, אך המשטרה הכחישה זאת ודרויאן אמר שאינו מאמין שכך הם פני הדברים. דרויאן כבר העיר על כך בשלב קודם בדיון, ובפסק דינו הוא מציין שהמפכ"ל יוחנן דנינו הורה לפתוח בהליכים נגד קורן ולבדוק את הצורך בטיפול ברמה הארגונית. עוד קבע דרויאן, כי קורן וחברו צביקה מגריס הטיחו בצעקות בשלאעטה ובהישאם גנאים שנלווה אליו, כי הם מחבלים - וזאת עוד בטרם מצאו את הסכין. דרויאן מוסיף: "לא רק בפעולתו של השופט קורן דבק פגם זה, אלא גם בהתנהלות של המוקד המשטרתי... לא ברור כלל מדוע נשלחה ניידת לטיפול באירוע שמהותו שהותם של שני ערבים בבניין משרדים". לדברי דרויאן, "מבט מפוכח אל העובדות בענייננו אינן מאפשרות [השיבוש במקור] להתעלם מפגם של אפליה על-רקע מוצא, האופן את הנסיבות כולן, מהחל ועד כלה". הוא תוהה כיצד התייחס המוקד להימצאותם של השניים בבניין כאל סיכון ביטחוני או פלילי, ללא כל ביסוס נוסף; כיצד הסיק קורן בשל מוצאם של השניים שמדובר בחשד לפעילות חבלנית; כיצד פעלו השוטרים על בסיס הנחה זו, רק בשל מוצאם של השניים; מדוע הטיחו בהם שהם ערבים; ומדוע בוצע החיפוש רק על גופו של שלאעטה. "לא יכול להיות ספק בכך, למרבה הצער, כי השוטרים הודרכו בפעולותיהם אך ורק על בסיס זהותם האתנית של הנאשם וחברו, ובכך לקתם פעולתם מתחילתה באפליה פסולה", קובע דרויאן. דרויאן מדגיש, כי גם המצב הביטחוני אינו מצדיק "הטלת כתם נורא זה של חשוד-מעצם-לידתו על כל בניה ובנותיה של קבוצת מיעוט". הוא קובע, כי הפגם בהתנהלות המשטרה היה כה כבד, עד שאין מנוס מנקיטת הצעד יוצא הדופן של ביטול כתב האישום: "פעולה משטרתית שמפלה על-רקע מוצא ומגכיחה לחלוטין את ערך השוויון, פוגעת בצורה חריפה ביותר בתחושת ההגינות, עד כי ההליך כולו נתפס עתה כהליך פגום ופסול".