איש השוק האפור וההימורים בני רביזדה ירצה שבע שנות מאסר (בניכוי שמונה חודשי מעצר) בגין חלקו בפרשת הבנק למסחר וישלם קנס של 2.5 מיליון שקל. כך קבע (יום ד', 30.5.12) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
אורי שהם, ערב השבעתו לשופט בבית המשפט העליון. אהרון אוהב-ציון נדון ל-3.5 שנות מאסר (בניכוי חמישה חודשי מעצר) ולקנס של 500,000 שקל. שתי חברות שבבעלות רביזדה נקנסו ב-500,000 שקל כל אחת.
רביזדה ואוהב-ציון הורשעו בהחזקת מקום הימורים ובקבלת סכומים ניכרים מתוך מעילתה של אתי אלון, אשר הביאה לקריסת הבנק למסחר. הכספים הועברו לבתי ההימורים של השניים לכיסוי חובותיו של עופר מקסימוב, אחיה של אלון. רביזדה קיבל 144 מיליון שקל, ואוהב-ציון - 48 מיליון שקל. שהם דחה את טענת המדינה לפיה השניים היו שותפים בפועל למעילה, אך קבע שהם עצמו את עיניהם מלראות שמדובר בכספים שמקורם בפשע.
עוד הורשעו השניים בשימוש בעשרות מסמכים מזויפים ובקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, בגין הסבות והפקדות של צ'קים מהבנק למסחר. רביזדה ואוהב-ציון הורשעו גם בעבירה של
הלבנת הון ובעבירות מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
על קבלת כספי המעילה אומר שהם: "גם אם מדובר בעצימת עיניים ולא בידיעה בפועל, כי השיקים הבנקאיים הינם תוצר של גניבה ומעילה אשר בוצעו על-ידי אתי אלון, הרי שרמת החשד הייתה גבוהה ביותר והנאשמים נמנעו מלברר את העובדות, והעדיפו להמשיך ולקבל כספים בסכומים דמיוניים... מידת הפגיעה בערך החברתי כתוצאה מביצוע העבירות באירוע הראשון, הינה גבוהה, בשים לב להיקף הכספים שהגיעו אל שני הנאשמים, ולתוצאה החמורה שנגרמה, קריסתו של הבנק למסחר. אין ספק, כי התמריץ העיקרי שעמד לנגד הנאשמים הינו השגת כספים בדרך מהירה, כאשר בשלבים מסוימים הכתיבו הנאשמים את קצב הגעת השיקים הבנקאיים, את הסכומים שננקבו בהם, ואת מועד הפירעון".
שהם ציין לקולא מסוימת את הימשכות ההליכים, את העובדה שאוהב-ציון היה מוכן להגיע להסדר טיעון אך הדבר לא יצא לפועל ואת העובדה שלא הוכח מהו הרווח שהפיקו השניים מבתי ההימורים שניהלו. לעומת זאת ציין לחומרה בעניינו של רביזדה את עברו הפלילי ואת העובדה שטרם שילם את חובו לשלטונות המס. ביצוע עונשי המאסר עוכב ב-45 יום, בהסכמת המדינה.
