אספן העתיקות עודד גולן נדון לחודש מאסר (אותו כבר ריצה בזמן מעצרו) ולקנס של 30,000 שקל, לאחר שהורשע בארבע עבירות של סחר בעתיקות ללא רישיון ובהחזקת נכס חשוד כגנוב. גולן זוכה, לאחר משפט שנמשך 7.5 שנים, מרוב ההאשמות נגדו שבמרכזם טענה כאילו זייף עתיקות ומכר אותן.
סניגורו של גולן, עו"ד ליאור ברינגר, ציין בטיעונים לעונש את הפער העצום בין כתב האישום לבין פסק הדין. הוא אמר, כי כתב האישום כלל אישומים רבים וחמורים ביותר ודובר על פרשיה חובקת עולם המתרחשת מזה עשרות שנים. כן דובר על עיוות חקר ההיסטוריה, הארכיאולוגיה והונאה בהיקף עולמי תוך פגיעה במדענים, בדת, ברגשות, בפוליטיקה ועוד. כאמור, גולן זוכה מהרוב המכריע של האישומים.
סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, אהרון פרקש, התייחס תחילה (30.5.12) בגזר דינו לנושא העקרוני של שוד העתיקות ואמר: "שוד העתיקות בארץ ישראל הפך למכת מדינה. שוד העתיקות פוגע באתרים שונים הפזורים ברחבי ארץ ישראל, אתרים אשר הינם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה והתרבות של הארץ הזאת ושל התושבים, שהתגוררו בה לפני אלפי שנים ועד לימינו אלה. שוד העתיקות פוגע גם ביכולת התיעוד של ההיסטוריה של עם ישראל בארצו על-ידי המומחים השונים".
פרקש דחה את הטענה, לפיה יש לשים את הדגש על הממצא ולא על הדרך בה התגלה. הוא אומר: "מומחים רבים העידו לפני, כי אינם מוכנים לבחון פריטים שבאו מחפירה לא מוסדרת שכן הדבר מדליק 'נורה אדומה' באשר לאותנטיות שלו, וכי בטרם יבחנו את הפריט גופו מבררים הם את מקורו על-מנת שלא להגיע למצב בו בחנו פריט אשר יכול להיחשד כמזויף. גישה זו מקובלת עלי, ולדעתי יש לחזקה ולעודדה באופן שיש לנסות ולמנוע ביצוע מחקרים על פריטים שהגיעו מחפירות לא מוסדרות. לשיטתי, על מוסדות המחקר וההוראה, מוטלת החובה להילחם בתופעה זו ולא להכיר במחקרים אלה".
בשולי הדברים הציע פרקש, לאור הממצאים שעלו במשפטו של גולן, לשקול לחייב אספני עתיקות - בדומה לחובה הקיימת על סוחרי עתיקות - להגיש דוחות תקופתיים ביחס לאוסף שברשותם ולדווח על כל פעולה שביצעו, כגון רכישה, מכירה, הענקה ועוד. עוד אמר, כי על הרשויות להילחם בשוד העתיקות גם באמצעות הגשת כתבי אישום.
בעניינו של גולן דחה פרקש את עמדת המדינה, לפיה יש להתחשב בגזירת העונש בכך שהוא סחר בעתיקות נוספות בגינן לא הועמד לדין. הוא הביא בחשבון את עברו הנקי ואת המעצר בו שהה, אם כי ציין ש"לא ניתן לומר כי להגשת כתב האישום נגד הנאשם לא היה כל בסיס, שכן דרך התנהלותו והתנהגותו ביחס לעובדות שפורטו באישומים, העלו תהיות רבות והפנו אצבע מאשימה כלפיו".
