"יש חוזר מנכ"ל משרד החינוך שאוסר קרינה סלולרית בבתי ספר. ילד בכיתה א' בא עם טלפון נייד שמטגן אותו כל היום. בעוד עשרים שנה הוא יגיע למרפאת פוריות. יש באזור באר שבע 1,300 חומרים כימיים שונים, מתוכם 1,000 שלא נבדקו ואינם מנוטרים, אז מה הפלא שהגענו כבר ל-30,000 ימי אשפוז של ילדים עד גיל 12 בסורוקה?" - כך מתריע דרור בר דוד, מדען המתגורר בדרום הארץ, בדיון על השפעת מפגעים סביבתיים על ילדים בוועדה לזכויות הילד.
מיכל שגיב, מארגון ידידי כדור הארץ, התריעה בדיון על סכנת הרחצה בנחלי ישראל. לדבריה, מדובר בנחלים הכי מתויירים כמו נחל חרוד ונחל הקיבוצים. "יש שם כמויות מסוכנות של שפכים ורעלים כימיים וביולוגיים".
"ילדים רגישים יותר לזיהום אוויר משום שמבנה הריאות שלהם שונה מזה של מבוגרים וכן בשל היעדר אנזימי כבד שתפקידם להיפטר מרעלים", הסבירה נציגת הקואליציה לבריאות הציבור, "הנזקים הנגרמים לדרכי הנשימה שלהם משפיעים גם על תפקוד הלב. חוק אוויר נקי ותוכנית הדיגומים שהוכנה במסגרתו אינם מיושמים זה שנה וחצי. אין ניטור ודיגום. התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר ממתינה לאישור הממשלה מדצמבר".
נכשל ניסיון לקדם הצעת חוק להסדרת סטנדרטים עו"ד קרן הלפרין מוסרי, מאדם טבע ודין, ציינה כי "המלצות ועדת טרכטנברג הכניסו את המערכת ללחץ זמן, והורים רבים בכל רחבי הארץ מודאגים. בתל אביב, לדוגמה, בונים עכשיו בית ספר בצמוד לכיתות לימוד, כשהילדים למעשה לומדים בתוך אתר בנייה. בירושלים פעל בית ספר קיר אל קיר בצמוד למפעל מתכות. המפעל הועתק, כי למרות שעמד בתקן, זה לא סביר שתלמידים ילמדו בסביבה כזו".
ח"כ
דב חנין ציין כי נעשה ניסיון לקדם הצעת חוק להסדר רוחבי של סטנדרטים. "לא הצלחנו לקדם את החוק. ציבור ההורים הוא בן-ברית במאבק הזה. הרשויות צריכות להבין שהאזרחים שצועקים מדאגה לילדיהם אינם יריבים ואינם מכשלה, צריך לפתור בעיות יחד, בשיתוף פעולה עם הציבור. עמדת הציבור וצעקתו הם נכס, זה מה שמאפשר לנו לתכנן תוכניות טובות", אמר ח"כ חנין.
"הוועדה סבורה שמן הראוי שהמשרד להגנת הסביבה, משרדי החינוך, הבריאות והתמ"ת יסדירו תקנים מיוחדים למוסדות חינוך ויצרו סביבה בריאה לילדים מלידתם ועד תום חוק לימודיהם", סיכם יו"ר הוועדה
זבולון אורלב, "כן על השר להגנת הסביבה ושרי החינוך, הבריאות והתמ"ת לנקוט פעולות להעלאת התודעה של עובדי החינוך וההורים לצמצום חשיפת הילדים למפגעי סביבה".
