שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ד"ר
יגאל מרזל, אישר (יום ה', 7.6.12) את החלטת שר הפנים, אלי ישי, להפסיק את מדיניות ה"הגנה הקולקטיבית" על נתיני דרום סודן השוהים בישראל.
המהגרים מדרום סודן קיבלו הגנה קולקטיבית בשל מלחמת האזרחים הממושכת שהתחוללה במדינה, וכך מצד אחד לא הוכרו כפליטים בעלי רשיון ישיבת קבע בישראל, ומצד שני - לא הורחקו מהארץ. בעקבות סיום המלחמה, הקמתה של דרום סודן כמדינה עצמאית וקריאתה של ממשלתה לאזרחיה לשוב למולדתם, הודיע ישי בינואר השנה על הפסקתה של מדיניות זו. הודעה זו מאפשרת לגרש בכפייה מי שימשיכו לשהות בארץ בצורה בלתי חוקית.
ארגוני זכויות אדם טענו בעתירתם, כי בדרום סודן עדיין שורר מצב של לחימה ופגיעה באזרחים כמו גם עוני, היעדר טיפול רפואי ועוד. לפיכך ביקשו להשאיר את מדיניות "ההגנה הקולקטיבית" על נתיני דרום סודן עד להתבהרות המצב בדרום סודן ורגיעה בו. מרזל הוציא צו זמני נגד מימוש הודעתו של ישי עד להכרעה בעתירה.
בפסק דינו אומר מרזל, כי לשר הפנים יש שיקול דעת רחב בכל הקשור בהסדרת הכניסה לישראל והשהייה בה. שיקול דעת רחב זה מגודר בין היתר בהתחייבויות בינלאומיות של מדינת ישראל ובפסיקת בית המשפט העליון. במקרה הנוכחי, קבע מרזל, אין עילה להתערב בהחלטתו של ישי. לדבריו, העותרים לא ביססו את הטענה לפיה ישי חייב להמשיך במדיניות "ההגנה הקולקטיבית" דווקא. משעה שישי הודיע שיבוצעו בדיקות פרטניות בעניינו של כל מי שיבקש מעמד של פליט, נשמט הבסיס העובדתי והמשפטי לעצם הטענה שבעתירה.
הטעם השני והמרכזי של מרזל היה דחיית עמדת העותרים לפיה החלטתו של ישי התקבלה על יסוד תשתית עובדתית לא עדכנית ושגויה. מרזל קבע, שחוות דעתו של משרד החוץ היא מקצועית ומפורטת ושמכוח עיקרון משפטי מוכר, אין מקום להעדיף את חוות הדעת של העותרים על פני עמדתה המקצועית של המדינה. לפי חוות דעת זו של משרד החוץ, יש אומנם איזורי סיכון בדרום סודן אולם לא בכל המדינה. גם נציבות האו"ם לפליטים לא טענה שהמצב העובדתי שונה מעמדת המדינה. "לא בוסס לפני מצב עובדתי כאמור שלפיו קיים סיכון לחיים או לחירות (או חשיפה לעינויים או יחס ועונש בלתי אנושי ואכזרי) בהחזרת נתין דרום סודן באשר הוא לדרום סודן", אומר מרזל.
ישי הביע שביעות רצון מההחלטה ואת התקווה שזוהי התחלה בטיפול יסודי להרחקת מהגרים בלתי חוקיים. ארגוני זכויות האדם שבו וטענו, כי המצב בדרום סודן יסכן את חייהם של מי שיוחזרו לשם.