באו"ם מנסים להגדיר מחדש את "יהלומי הדמים" אשר משמשים לממן קבוצות מורדים באפריקה בסכסוך רב-שנים. באו"ם טוענים, כי למרות תהליך "קימברלי" אשר אוסר על סחר ביהלומי הסכסוך, עדיין שיעור גבוה של יהלומים מסוג זה משמש למימון מלחמות האזרחים הקשות באפריקה.
אחרי כ-10 שנים מאז נחתם "תהליך קימברלי", אשר מטרתו לשים קץ לסחר ביהלומי גלם המממנים כאמור את מלחמות האזרחים, אומרת יושבת-ראש התהליך, גיליאן מילובנוביץ' (Gillian Milovanovic), במסיבת עיתונאים, כי ארצות הברית מציעה להגדיר מחדש את יהלומי הסכסוך תוך קביעת רגולציה קשיחה כדי להבטיח שהיהלומים הנסחרים בשוק הם חוקיים ואינם משמשים "לממן, או קשורים ישירות לסכסוך המזוין או מצבים אחרים של אלימות". למעשה, כך אמרה, תרחיב ההגדרה החדשה את הגדרת הסכסוך מעבר למשהו שעוסק רק בניסיון "להפיל את הממשלה".
כל זאת בעיקר בניסיון להתמודד עם נתונים קשים ומדאיגים שהעלו חוקרי ארגון Human Rights Watch שהגיעו בעיקר לאזור זימבבואי ב-2009 כדי למצוא ולראיין קורבנות ועדים להפרות של זכויות אדם. הריגתם של יותר מ-200 בני אדם בידי צבא זימבבואה תועדה על-ידם, כמו גם עינויים ושימוש בעובדי כפייה בשדות היהלומים, בכללם ילדים.
אנשי הצבא במדינה ומקורבים לממשלה, ובהם גם המעגל הקרוב לנשיא, רוברט מוגאבה, נהנים מגישה בלתי מוגבלת לשדות היהלומים ומנצלים את ההכנסות מהם לשמירת השלטון בידיהם, בכוח הזרוע.
לפי הערכות של מועצת היהלומים העולמית, מתוך כריית יהלומים בשווי של כ-13 מיליארד דולר בכל שנה, כ-65%, או 8.5 מיליארד דולר מגיעים ממדינות אפריקה.
מאז נכנס לתוקפו "תהליך קימברלי" ב-2003, מכירות "יהלומי הדמים" ירדו לאחוז אחד בסחר העולמי בהשוואה לכ-15% בשנות התשעים.
תהליך קימברלי בישראל ישראל חברה בתהליך קימברלי ומתוקף כך, חלה חובת התיעוד וההצהרות על כל אחד מהיהלומנים הפועלים בארץ.
