התגובה ההסברתית למשט: בלי תיאום, לקויה ובאיחור

ליקויים משמעותיים במערך ההסברה של ישראל פגעו בתגובתה למשט הטורקי במאי 2010 - קובע (יום ד', 13.6.12) מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. לדבריו, חלק מן הליקויים הועלו כבר בדוחות קודמים של משרדו מאז שנת 2002 וטרם תוקנו. "המשך המצב הנוכחי פוגע מהותית ביכולת הנדרשת של מערך ההסברה הלאומי להשפיע על קהלי היעד השונים", וזאת במיוחד באירועים מרכזיים בהם ישראל ניצבת ממילא בעמדת נחיתות בתחום ההסברה - קובע לינדנשטראוס. "ככלל, חל שיפור ניכר בתיאום ובמיצוי היכולות הקיימות של מערך ההסברה הלאומי בתיאום מטה ההסברה הלאומי", פותח לינדנשטראוס בדברי שבח, "ובהכרת הדרג המדיני והדרג הצבאי מבחינה עקרונית את חשיבות הנושא". אלא שמכאן הוא עובר לתיאור נרחב של הליקויים, שבמרכזם העדר תיאום בין הגופים השונים והיעדר הכנה מספקת למאבק ההסברתי סביב המשט. מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה לא הכין תוכנית כוללת למאמץ הדוברות וההסברה סביב האירוע, והוא לא היה ערוך לפעילות במתכונת חירום למשך יותר מ-24 שעות. את ההסברה ריכז דובר צה"ל, במעין ברירת מחדל, למרות שתפקידו הוא צבאי בלבד וכך מצאו את עצמם אנשיו מסבירים גם ההיבטים המדיניים של המשט. ואולם, החומר המצולם הדרוש להסברה בחו"ל התעכב שעות ארוכות בשל שיקולים אחרים של דובר צה"ל, והוא לא היה זמין בשעות הקריטיות הראשונות. לאחר המשט בדקו צה"ל ומשרד החוץ את תפקודם בתחום ההסברה, אך לא שיתפו זה את זה בממצאים. בממשלה הנוכחית קיים גם משרד הסברה בראשותו של השר יולי אדלשטיין, אך פעילותו בזמן המשט הייתה אפסית. משרד החוץ, המתנגד עקרונית לפעילותו של משרד ההסברה בחו"ל, לא הכין חומרי הסברה מתאימים לנציגויות ישראל. ואילו פעולות הדוברות וההסברה של משרד הביטחון נעשו בצורה לא ממוסדת ולא שיטתית; רק לאחר המשט הוקם אגף דוברות במשרד זה. אין גוף מסודר המטפל בכתבי החוץ, למרות חשיבותם הרבה. קולה של ישראל כמעט שלא נשמע בשפה הערבית, בהמשך להידרדרות החמורה והמתמדת בהסברה ובשידורים הממלכתיים בשפה זו. פער גדל בין היכולות לצרכים מטה ההסברה הלאומי לא הינחה את גופי התקשוב של הדוברויות השונות לגבש תוכנית לכיסוי אמצעי התקשורת האלקטרוניים. אומנם נרשמה התקדמות בגופי ההסברה בטיפול במדיה החדשה, אך מדובר בפעילות של כל גוף בפני עצמו וגם כאן אין תוכנית מרוכזת של מטה ההסברה. ראש מטה ההסברה הוא גם יועץ התקשורת של ראש הממשלה, דבר המקשה עליו למלא את תפקידו, הן בשל העומס והן משום שהוא נתפס בעיקר כיועצו של ראש הממשלה. לעומת זאת, משבח לינדנשטראוס את הפעילות בתחום התקשורת המקוונת, אשר סיפקה בזמן המשט "מידע הסברתי זמין ואמין". הצעדים המעשיים שמציע לינדנשטראוס: התאמת היקפו ודרכי פעילותו של מטה ההסברה הלאומי לצרכים; שיפור תפקודו של משרד החוץ בתחום ההסברה; הימנעות משימוש בדובר צה"ל לצרכים שמעבר לדוברות הצבאית. "המשך המצב הנוכחי פוגע מהותית ביכולת הנדרשת של מערך ההסברה הלאומי להשפיע על קהלי היעד השונים, ולהביא לידי ביטוי מהיר, יעיל ומיטבי את מדיניותה ופעילותה של מדינת ישראל בתחומי החוץ והביטחון", קובע לינדנשטראוס. הסינרגיה בין גופי הדוברות השונים מוגבלת, למרות שהיא חיונית להשפעה במערכה על דעת הקהל. מערך ההסברה לא מתאים לאתגרים "מבקר המדינה מצביע על פער הולך וגדל בין היכולות הממלכתיות הקיימות בתחום הדוברות וההסברה בנושאי חוץ וביטחון לבין המשאבים הדרושים להתמודד אל מול האתגר", נאמר בדוח. מערך ההסברה הלאומי אינו מתאים לאתגרים העכשוויים, ולכן קיים הכרח לגבש וליישם בהקדם "תוכנית חירום לאומית מקיפה לתיקון ולשיפור הדרוש" במערך זה, אשר תונחה בידי ראש הממשלה. עד אז, אומר לינדנשטראוס, אין מנוס מלהמשיך ולהשתמש ביכולותיו הנרחבות של דובר צה"ל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר הודיע ללינדנשטראוס שהוא מקבל המלצה זו, ועדכן שתחום ההסברה והדוברות במשרדו פוצל לשני מרכיביו. לינדנשטראוס קידם בברכה צעדים אלו, "אשר יישומם המלא יביא בעתיד לשיפור משמעותי ולהתמודדות טובה יותר מול האתגרים ההסברתיים והתקשורתיים הנכונים למדינת ישראל".