ערכו של מחזור המטבע הגיע בסוף שנת 2011 לכ-49 מיליארד שקלים, לעומת כ-45 מיליארדים בסוף שנת 2010 - שיעור גידול של כ-9%, דומה לזה של שנת 2010 (כ-8%). כך עולה (יום ד', 13.6.12) מנתונים שפרסם בנק ישראל.
הגידול נבע, בין השאר, מגידול האוכלוסיה והתרחבות הפעילות הכלכלית בשנתיים האחרונות. עם זאת, קצב גידולו של המחזור נמוך משמעותית מאשר בשנים 2008 ו-2009 (אז גדל המחזור ב-19% ו-21%, בהתאמה). את ירידת קצב הגידול בשנתיים האחרונות ניתן לייחס לעליית הריבית במשק, שהחלה בד-בבד עם התחדשות תהליך הצמיחה.
חלקו של מחזור השטרות עמד בשנה הנסקרת על 97% מסך ערך המחזור כולו (47.4 מיליארדי ש"ח), וחלקו של מחזור המעות - על 3% (1.6 מיליארדי ש"ח). מגמת העלייה של השנים האחרונות במשקלו של שטר ה-200 ש"ח במחזור נמשכה, וגידולו במחזור עמד השנה על 18%, עקב הגברת הפצתו במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים. סכום המשיכה הממוצע ממכשירי הבנק האוטומטיים המשיך וגדל השנה (גידול של של 5%) ל-616 ש"ח.
השינויים בשימוש במעות - מתמורות בתחבורה הציבורית יותר ממחצית ממספר המעות שבמחזור (59%) הן מעות של 10 אג', והדבר נובע מעצימות השימוש בהן, בעיקר למתן עודף בתחבורה הציבורית העירונית.
המעה בעריך חצי ש"ח היוותה בסוף שנת 2011 8% ממספר המעות שבמחזור. חלקה במחזור גדל כתוצאה משינוי בתעריף הנסיעה העירונית בתחבורה הציבורית בינואר 2011 ב"
אגד" וביולי ב"דן" ל-6.4 ש"ח, מהלך שהגדיל את הצורך במעה זו למתן עודף.
המעה בעריך 1 ש"ח, שמרבים להשתמש בה במדחנים ובמכונות הממכר, היוותה ב-2011 24% ממספר המעות שבמחזור, והמעה בעריך 2 ש"ח, שהוכנסה למחזור ב-2007, הגיעה ב-2011 ל-3% ממספר המעות שבמחזור. המעות בעריכים 5 ש"ח ו-10 ש"ח היוו 4% ו-3% ממספר המעות שבמחזור, בהתאמה.
בשנת 2011 נמשכה מגמת הגידול של מספר המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים. עיקר הגידול היה במכשירים מהסוג cash dispenser - מכונות בבעלות חברות פרטיות, המתופעלות על-ידי בתי העסק שבהם הן מוצבות; כן התווספו חלופות נוספות למשיכת מזומנים באמצעות רשתות השיווק ותחנות הדלק. במקביל נוספו בתאגידים הבנקאיים מכשירים אוטומטיים להפקדה של מעות ושטרות, במטרה לייעל את השירות ללקוח ולהוזיל את עלויות הטיפול במזומנים בסניפים.
בקרוב: סדרת השטרות החדשה בימים אלה נמצאת מחלקת המטבע בבנק ישראל בעיצומה של הכנת סדרת שטרות חדשה. הדמויות שיופיעו על גבי השטרות בסדרה החדשה נקבעו כזכור בתחילת שנת 2011 ואושרו על-ידי הממשלה: המשוררת רחל על השטר של 20 ש"ח, המשורר שאול טשרניחובסקי על השטר של 50 ש"ח, המשוררת
לאה גולדברג על השטר של 100, והמשורר נתן אלתרמן על השטר של 200 ש"ח. בדצמבר 2011 הכריז נגיד בנק ישראל על העיצוב הזוכה, שנבחר בתחרות פומבית, מתוך כ-100 הצעות שהוגשו. עיצובי העריכים השונים מעובדים בימים אלה לשם התאמתם לשטרות עצמם, שיכללו סימני ביטחון חדשים. בנק ישראל מתכוון להנפיק את שני העריכים הראשונים של הסדרה החדשה (50 ש"ח ו-200 ש"ח) במחצית השנייה של שנת 2013, ואת השניים האחרים (20 ש"ח ו-100 ש"ח) בתחילת שנת 2014.
לקראת הנפקתה של הסדרה החדשה רכשה מחלקת המטבע ציוד וטכנולוגיות חדישות, לשם זיהוי סימני הביטחון החדשים של הסדרה החדשה. כן פועלת מחלקת המטבע להסדרת ההיערכות המשקית להחלפת סדרת השטרות בשיתוף נציגי הבנקים, נציגי החברות המפעילות את מכונות הממכר ואת מכונות הספירה והמיון וגורמים רלוונטיים נוספים.
בשנת 2011 הושלם יישומה של המדיניות החדשה לתפעול המזומנים שהנהיגה מחלקת המטבע החל בשנת 2009: זו הוחלה גם על תפעול המעות, ובכך הושגה התייעלות במשק בתחום זה. כן החלו מרכזי המזומנים של הבנקים להיערך לאריזה של המעות בגלילים - בדומה לאריזתן בבנק ישראל, וכפי שהן מתקבלות מהמיטבעות. כיום מרכזי המזומנים מפקידים את המעות בבנק ישראל במיכלי פלסטיק, ובינם לבין עצמם מעבירים את המעות באריזת ניילון כבדות. מעבר האריזה לשיטת האריזה בגלילים ישליט אחידות באריזת המעות על כל שלביה, דבר המקנה יתרונות בטיחותיים ולוגיסטיים.
כמות מזומן מספקת בשעת חירום כמו-כן, המשיכה אשתקד מחלקת המטבע בהכנותיה לשעת חירום - בין היתר כדי להבטיח, במקרה הצורך, אספקה של מזומן בכמות מספקת לכל האוכלוסיה ובפריסה ארצית.
עוד נמסר כי במסגרת מאבקו של בנק ישראל בזיופי מטבע התכנס השנה מספר פעמים הפורום הייעודי, הכולל, נוסף על נציגי מחלקת המטבע בבנק ישראל, את נציגי משטרת ישראל, התאגידים הבנקאיים ואיגוד הבנקים. בפורום נדונות ומגובשות דרכים למניעת זיופים, לאיתור כסף מזויף ולטיפול בו.
מחלקת המטבע פועלת לשירוש תופעה המקובלת בקרב עסקים, סוחרים ובקרב קופאים לא מעטים - כתיבה על גבי שטרות, שהיא למעשה השחתת מטבע, דבר האסור על-פי חוק העונשין. כשמתגלה שטר כזה הוא מוצא על-ידי בנק ישראל מהמחזור, דבר הגורם להגדלת הוצאות ההנפקה.
