הביקוש לדירות בסקטור היהודי בשנים 2019-2014 ילך ויירד, ויעמוד על 36-35 אלף דירות בשנה. כך קובע (יום ד', 13.6.12) בנק ישראל, בסקירה על נושא זה. נתון זה נמוך מנתוני שר השיכון
אריאל אטיאס, המדברים על ביקוש של 40 אלף דירות בשנה. נתוני הבנק המרכזי מתייחסים רק לסקטור היהודי, משום שלדברי הבנק קשה לקבל נתונים על הפעילות בסקטור הערבי.
בנק ישראל נותן ארבעה אומדנים למחסור המצטבר בדירות בשנת 2011: לפי שיטה אחת, המחסור נע בין 30,000 ל-40,000 דירות. לפי שיטת מדידה שנייה, המחסור הוא 13,000 דירות. לפי שיטה שלישית, המחסור המצטבר הוא רק 7,500 דירות.
למה ירדו המחירים?
כי המחסור אינו גדול
אמנם - אומר הבנק המרכזי - הביקוש לדירות בשנים 2009-2002 היה גדול מההיצע ב-10,000 עד 13,000 דירות לשנה. ב-2001 היה הפער 16,000 דירות, וב-2010 רק 2,000 דירות. לכאורה, נוצר עקב כך מחסור של 100,000 עד 120,000 דירות. אולם, מדגיש הבנק המרכזי, היה גם מלאי גדול של דירות ריקות, ונעשה בו שימוש במשך העשור. זו הסיבה לכך, שמחירי הדירות אכן ירדו בשנה האחרונה, למרות שכאילו היה מחסור גדול.
הנתון האחרון - מספר גדול של דירות ריקות, כנראה כמה רבבות - איננו מופיע בהערכות ובנתונים של משרד השיכון. בנק ישראל מסתמך על הנתונים הסטטיסטיים הטובים ביותר שאפשר לקבל, כולל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
