ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה (יום ד', 13.6.12) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית שמוזגה עם הצעת חוק פרטית של יו"ר הוועדה ח"כ
חיים כץ, לפיה תשונה שיטת עידכון גמלאות משרתי הקבע בצה"ל, והן יוצמדו למדד המחירים לצרכן. בעקבות המהלך יגדלו הפנסיות בכ-20%.
עלות הצעת החוק נאמדת ב-3 מיליארד שקלים בשנה, ועוד כארבעה מיליארד וחצי בתשלום חד-פעמי. מחצית מהסכום יגיע מתקציב האוצר ומחצית מתקציב משרד הביטחון. בכך יצטרפו גמלאי צה"ל לעובדי המדינה ולגמלאי המשטרה והשב"ס, אשר גמלתם הוצמדה כבר למדד. עד כה, חושבה קצבתו של משרת קבע פורש בהתאם לדרגתו ערב הפרישה ובהתאם לשינויים במשכורתו של משרת קבע פעיל באותה דרגה.
עוד נקבע כי כניסתו של החוק לתוקף תהיה רטרואקטיבית - החל ב-2008, והתשלומים יתפרשו על פני עשר שנים. כמו-כן, אם נפטר הגמלאי וטרם קיבל את מלוא התוספות המגיעות לו, יוכלו יורשיו להוון את הסכומים באופן מיידי. בנוסף הוחלט, כי תוענק לגמלאי צה"ל תוספת שחיקת שכר בגובה 5% עד 12% עבור מי שפרש משירות קבע לפני שנת 2008, בהתאם למועד הפרישה של כל גמלאי וגמלאי. התוספת תינתן על התקופה שקדמה לשנת 2008, והתשלום יתבצע עבור ינואר 2012 ואילך, כלומר, גם רטרואקטיבית.
הגמלאים יקבלו רטרואקטיבית את תוספות השכר להן היו זכאים לו הצעת חוק זו הייתה מתקבלת כבר בשנת 2009. יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ דרש שחלק גדול יותר מסכומים אלה יוצמד למדד, וכך התווספו 30 מיליון שקלים לגמלאים.
הישג נוסף של הצעת החוק הוא ביטול מוחלט של ההוראה לפיה גמלאי צה"ל שפנה ל"קריירה שנייה" והועסק במקום עבודה חדש המוגדר כ"קופה ציבורית" (למשל: חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות), ישלם שיעורי מס מוגדלים על הפנסיה שלו.
במהלך הדיון הושגה הסכמה על הקלות בתשלומי היוון כספי הפנסיה עבור נכי צה"ל שעלותה 400 מיליון שקלים.
יש לציין כי עד כה, חושבה קצבתו של משרת קבע פורש בהתאם לדרגתו ערב הפרישה ובהתאם לשינויים במשכורתו של משרת קבע פעיל באותה דרגה. בשנת 2003 נשחקו הגמלאות במשק הישראלי בעשרות אחוזים. בשנת 2009 נקבע לגבי עובדי מדינה כי משכורתו של גמלאי תעודכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן. הממשלה החליטה כי יש להגיע להסכמות ברוח זו גם בדבר עידכון הקצבה של גמלאי כוחות הביטחון. כלומר, לא להצמיד את הקצבה לעובד פעיל, אלא למדד. הנימוקים העיקריים לכך היו שמירה על ערכה של המשכורת על פני זמן, צמצום חוסר הוודאות בתקופת האטה או אינפלציה, ייעול מערכת השכר ועוד.