נציג משרד מבקר המדינה, רון ישראל, הסכים עם דבריו של אריאל והוסיף כי המטה לביטחון לאומי לא הונחה לקיים דיון בנושא, ואף לא נערך שיתוף פעולה מספק עמו. עוד ציין כי "ראש הממשלה לא קיים ישיבות משולבות עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי להיערך היטב מול המשט בדרך צבאית והסברתית". ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) יצא גם הוא כנגד התנהלותו של ראש הממשלה, והאשים כי התעלם לחלוטין מהחוק ולא התייחס למטה לביטחון לאומי. בניגוד לדברים אלה, טען השר בני בגין (ליכוד) כי תפקודו של ראש הממשלה היה טוב, שכן הוא קיים ישיבות ביטחוניות רבות. עם זאת, הוא הסכים ואמר כי "טעינו לגבי המשט. אילו הציפיות לקראת המבצע היו תואמות את תוצאותיו, היינו נערכים אחרת". ראש המטה לביטחון לאומי, אלוף (מיל.) יעקב עמידרור, הסביר כי המטה לביטחון לאומי הוא גוף צעיר, ולכן דרוש לו עוד זמן כדי להפוך למרכזי בעבודת הממשלה. "אנו משתפרים לעומת העבר, והמצב הוא הרבה יותר טוב בהשוואה לתחילת הדרך ובתקופת אירוע המשט". בתוך כך ח"כ אריאל הצביע גם על הליקויים הרבים בהסברת פעולות חיילי צה"ל באירוע המרמרה, ודרש הסבר להטלת האיפול על פרסומים בנושא המשט לאחר שהתבצע. אל"מ שי שטרן, סגן דובר צה"ל, אמר כי אין לא תשובה לכך, אולם הבטיח כי יכולות ההסברה השתפרו מאוד מבחינה טכנולוגית במהלך התקופה שחלפה. ח"כ ענת וילף (עצמאות) טענה שהבעיה העיקרית אינה ההתנהלות המדינית, כי אם התפישה הכוללת של הדברים. "הקונספציה לפיה הכל קשור לזירה הצבאית צריכה להשתנות. היה צורך בהבנה שהמשט אינו איום צבאי, כי אם מהלך דיפלומטי תקשורתי שנועד להביך את ישראל. לא היינו צריכים ליפול לפח הזה. צריך לזכור שהמאבק ההסברתי הוא לא פחות חשוב מהמאבק הצבאי".