בשתי החלטות נפרדות, נקט (14.6.12) בית המשפט העליון בצעד חריג של פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה, למרות שדחה על הסף בקשות רשות ערעור. בדרך כלל נמנע ביהמ"ש העליון מהטלת הוצאות כאשר לא התבקשה תגובת הצד השני, וכאן הוא הטיל את ההוצאות כביטוי למורת רוחו מעצם הגשת הבקשות.
רשות שדות התעופה הגישה תביעה בסך 12.5 מיליון שקל נגד שורה של עמילי מכס, שלטענתה הפסיקו לשלם לה דמי הרשאה תמורת מתקניהם בנתב"ג. שופט בית משפט השלום בראשון לציון,
רפי ארניה, החליט לדון תחילה בשאלת סמכותה של רש"ת לגבות את דמי ההרשאה ודחה את בקשתה להציג ראיות בנוגע לסמכותה ולפעילות עמילי המכס. שופטת בית המשפט המחוזי מרכז,
ורדה פלאוט, דחתה את בקשת רש"ת לערער על החלטתו של ארניה.
השופט
ניל הנדל מותח ביקורת על החלטתה של פלאוט לדחות על הסף את הבקשה, באומרו שהיא אינה נמנית בין הבקשות שאין לדון בהן. עם זאת, לגופם של דברים קובע הנדל שלא היה מקום לקבל את הערעור, שכן רש"ת ביקשה להביא עדים ולחקור אותם - בעוד ארניה קבע שידון בשלב ראשון רק בשאלות המשפטיות. לכן, הייתה רש"ת יכולה להציג רק ראיות משפטיות - וסירובו של ארניה היה מוצדק. רש"ת, שיוצגה בידי עו"ד
אייל בליזובסקי, חויבה לשלם 6,000 שקל לטובת אוצר המדינה.
במקרה השני עתר שאול ויסמן לבג"ץ נגד נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, ונגד היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, בבקשה לבטל את הדרישה לחתום על ערבות לטובת רשויות התכנון כתנאי להפקדת תוכנית בניין עיר (תב"ע). השופט
צבי זילברטל אומר, כי ויסמן כבר העלה דרישה זו בעבר בפני בית המשפט העליון והובהר לו שהמקום לדון בה הוא בית המשפט המחוזי.
זילברטל מוסיף: "עובר להגשת העתירה הקודמת כבר הובהר לעותר מהי 'האכסניה המשפטית הנכונה לבירור טענותיו' ואף הושתו עליו הוצאות כיוון ששוב הגיש עתירתו לבית משפט זה. חרף זאת העותר שב והגיש עתירה בסוגיה זהה לבית משפט זה, ולכן בנסיבות אלה, נראה כי יש מקום לשוב ולחייבו בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה". הפעם חויב ויסמן, המייצג את עצמו, בתשלום של 7,500 שקל.
