שנה אחרי פרוץ המחאה החברתית - והדעות חלוקות לגבי הדרך להורדת יוקר המחיה. חברי ועדת הכספים הביעו (יום ב', 18.6.12) ספק באשר לתועלת של הורדת מכסים למשק. בעקבות הצגת מסקנות ועדת קדמי, שהמליצה על הפחתת המכסים בענף המזון, הביעו חברי הוועדה חשש שהורדת מכסים תוביל לפיטורי עובדים בתעשיה וגם לא תבטיח הוזלת מחירים.
"יש מקרים שהפחתת מכסים תוריד מחירים בצורה לא משמעותית אך תביא לפיטורי עובדים ולכן יש לשקול אותה היטב", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה). "יש להתמודד עם יוקר המחיה ברגולציה; לבחון כיצד יש קומץ שמרוויחים המון כסף, שנהנים מהריכוזיות, מפיקים רווחים עצומים, הם גם המייצרים, גם המשווקים והמוכרים וגם לא משלמים את כל המיסים כראוי, והממשלה מצידה מתנגדת למס הייסף. נדרש טיפול שורש, אחרת נפספס את המטרה האמיתית". גפני הודיע, שאם האוצר יחליט ללכת על מהלך גורף של הורדת מכסים, ועדת הכספים לא תאפשר זאת. "הוועדה מקדמת חוק שיחייב את אישורה גם במקרים של הורדת מכסים", אמר.
"המחירים הגבוהים - מהגבלות דתיות ובטיחות מוגברת" מנכ"ל התמ"ת, שרון קדמי, ציין כי מחירי המזון בישראל גבוהים משמעותית ביחס למדינות ה-
OECD. "השוק הישראלי קטן מאוד ויש בו ריכוזיות גדולה. מספר קטן של שחקנים ותנאים אוליגופולים. שיעור החדירה של מותגים פרטיים נמוך מאוד ונע בין 10% ל-15% בהשוואה ל-50% במדינות ה-OECD", ציין. עוד גורמים לעלויות גבוהות לדבריו הן הגבלות דתיות, כגון הצורך להכשיר מפעלים ובטיחות מזון מחמירה מאוד מאז פרשת רמדיה שמגבירה את העלויות. "המדיניות הממשלתית תורמת גם היא את שלה בהתערבות ישירה באמצעות מכסים, מכסות וסובסידיות ובהתערבות עקיפה; על-ידי רגולציה סביבתית שיש לה עלות ופיקוח על תחרות. קיימים גורמי מאקרו כמחירי התשומות שהתייקרו, הצמיחה הגלובלית שנפגעה ושער החליפין שמתבטא בייסוף השקל", ציין קדמי.
ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) אמרה כי "אין תוכנית כוללת; הורדת מכסים תפגע בתעסוקה. התעשיה לא תעמוד בתחרות בינלאומית ואין אלטרנטיבות תעסוקה. יש חשש לפגיעה בייצור מזון וחקלאות בישראל, בעוד מדובר על מחסור במוצרי מזון בעולם והדבר יגרום לתלות שלנו בעולם הגלובאלי. הורדת מכסים במקום עידוד התעשיה המקומית, איננה הפתרון ולא בטוח שתגולגל לטובת הצרכן. אפשר לקרוא לישראל מדינת ההיי-טק והשירות, כיוון שכל שאר הענפים הולכים ומתחסלים. התחרותיות שיש היא בין משרדי הממשלה שרק הולכים ופוגעים במגזר היצרני כדי למצוא חן בעיני המחאה החברתית".
ח"כ שי חרמש (קדימה) ציין כי "מתכונת הפחתת המכסים לא תמיד עובדת. על קפה ותה אין מכס ועדיין יותר זול לייבא מאשר לקנות בארץ. הבעיה ברמה הקמעונאית והיצרנית. מסתבר שניתן למכור קוטג' ב-5.40 שקלים במקום 7 שקלים ואף אחד לא מפסיד. אם הפחתת המכסים תביא להוזלה של 10 עד 30 אגורות ופיטורי עובדים, אזי התועלת פחות מהמחיר שהמשק ישלם".
ח"כ
אבישי ברוורמן (עבודה) דווקא הביע תקווה שלוועדת קדמי יהיו שיניים. "בעבר הייתה תעשיית טקסטיל שעלותה למשק הייתה אדירה, עם מאות אחוזים של מכסים, בעודה לא יעילה. הבעיה היא לא המכסים אלא הריכוזיות ואיתה יש להתמודד. אי-שבירת המונופולים זה הכשל של המשטר בישראל. יש תיאום בין היצרנים הגדולים ולא נותנים לאלו הקטנים להתמודד".
"שלא נהיה הפראיירים היחידים" מנכ"ל התאחדות התעשיינים,
אמיר חייק: "אני בעד הורדת מכסים אך בצורה מסודרת, תוך הדדיות והתחשבות בהסכמי הסחר, שלא נהיה הפראיירים היחידים. כשהשותפים שלנו יפתחו בפנינו שווקים גם אנחנו נפתח. שלא נייבא לכאן אבטלה. מחיר הטעות של ועדת קדמי יקר מדי. עם כל הרצון לטפל בצורה נכונה ביוקר המחיה אם נלך עם ועדת קדמי, נשלם מחיר יקר מאוד אם הוועדה טועה ולא נרוויח הרבה אם היא לא טועה. יש פתרונות רבים, פשוט צריך לבחון אותם; הובלה לילית שיכולה להוזיל מחירים, מרכזי הפצה, וכדומה".
אריה זייף, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, שכיהן בעבר כמנהל המכס והמע"מ, אמר כי "באופן עקרוני מסקנות הוועדה להתמודדות עם עליית מחירי המזון מקובלות. הפחתת המכסים על ייבוא מוצרי מזון היא הדרך הטובה ביותר ליצירת תחרות במשק ולהוזלת מחירים. הדבר הוכח בשנות ה-90' עם ישום תוכנית החשיפה לייבוא, שתרם להוזלה משמעותית במחירי המוצרים. אנו מאמינים שכך יקרה גם כעת". יחד עם זאת, זייף הדגיש כי יש לבצע את תהליך הפחתת המכסים באופן הדרגתי על-מנת לאפשר ליצרנים זמן התארגנות.
זייף ביקר בדבריו את המלצות הוועדה לעניין הגברת הרגולציה והפיקוח הממשלתי, שכן לדבריו בישראל כבר יש עודף רגולציה על המגזר העסקי ולשכת המסחר באופן עקרוני מתנגדת להכבדות רגולטוריות. זייף ציין עוד כי אסור להפוך את המע"מ למע"מ דיפרנציאלי ואין להפחיתו על המזון, שכן יש ענפים נוספים חשובים לא פחות דוגמת ענף התרופות.