המבקר יבדוק מינוי שי ניצן למשנה ליועמ"ש

הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, הורתה היום (שני) למבקר המדינה, ע"פ סעיף 21 לחוק, לחקור חשש להליכים לא תקינים במשרד המשפטים במינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה. זאת בעקבות פנייתו של ח"כ יריב לוין (הליכוד) שמחה על ניסיון משרד המשפטים למנות את עוה"ד שי ניצן לתפקיד משנה נוסף וחדש ליועץ המשפטי לממשלה. ניצן פרש לפני חודשים אחדים, מתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. יו"ר הוועדה אורי אריאל הדגיש בדיון כי "איננו דנים לגופם של אנשים, אלא מונעים בזמן אמת תקלות בסדרי-שלטון". בדיון אמר לוין כי דוח המבקר על המינויים בלשכת ראש הממשלה קבע שההליכים חייבים להיות מסודרים ושקופים, על התפקידים להיות מוגדרים היטב מראש, וכן חובה שתהיה התאמה בין התפקיד לבין מה שמבצע בעל התפקיד בפועל. "גם בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה מרבים לדבר על הצורך בהליכי מינוי שקופים ושוויוניים, והרחקת מקורבים. והנה במערכת המשפט עצמה כל ההנחיות היו כלא היו. נאה דורש אך לא נאה מקיים. בניסיון המחטף למינוי של שי ניצן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ייצרו תפקיד בלי שאיש בדק אם יש בו צורך, וכן ניסו להגדיל את מספר המשנים-ליועץ ללא מכרז. איזה פער בגמישות אצל משרד המשפטים - כשהם רוצים וכשהם לא רוצים", אמר. לדבריו של ח"כ לוין הצטרפו גם נציגי תנועת אומ"ץ ולשכת המבקרים הפנימיים. אורית סטרוק מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע הוסיפה כי כבר שנים היא מתריעה על כך שבפקידות הבכירה במשרד המשפטים ישנה נטייה לפרש את החוקים, באופן גורף ופוגעני במיוחד כלפי המתיישבים וכלפי מפעל ההתיישבות. "הוכחנו זאת בדוחות ובמסמכים פעמים רבות. אם יש מגמה להכניס אדם בעל קבלות של פגיעה בהתיישבות, יש לעשות זאת בהחלטת ממשלה שתחשוף את המגמה באופן גלוי, ותאמר לציבור שזוהי דרכה והיא מעוניינת בפקיד שימשיך לחנוק את ההתיישבות. בוודאי אין מקום למינוי שכזה, אם הוא לא נעשה ע"י הדרג הנבחר", אמרה. ח"כ יצחק הרצוג (העבודה) הגיב ואמר כי אורית סטרוק בהגינותה הורידה את המסכה, וגילתה שמטרת הדיון היא לעשות "חיסול ממוקד לעובד מדינה ראוי", כלשונו. זהו תקדים מסוכן מאד", אמר. גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים ענה לטענות ואמר כי הוא מרגיש קרוע. "כשהגעתי למשרד המשפטים לפני 5 שנים, המטרה הראשונה שלי הייתה לעשות כל מאמץ על-מנת שהכללים שחלים על אחרים יחולו גם עלינו. הדיון העקרוני ראוי מאוד. אנחנו לא עוסקים באדם כזה או אחר, כי זו סכנה לתפקוד המשרד אם הופכים אדם מסוים לאויב. לא נעשה כל מינוי בעניינו של שי ניצן. אנחנו לא קובעים מראש מי יבחר, אם ניצן יגיש מועמדותו לתפקיד המשנה ליועץ-המשפטי, מועמדותו תיבדק בשקיפות, וכחבר בוועדת האיתור - אני הייתי ממליץ למנות אותו". גם תמר שטנייר, ראש המטה של שר המשפטים יעקב נאמן, אמרה כי "השר נאמן תומך במינויו של שי ניצן לכל תפקיד שהוא". ח"כ יואל חסון (קדימה) הוסיף מנגד כי משרד המשפטים חייב לוודא הליכים שקופים באותה הרמה שהוא דורש מאחרים, אך "תמיד מוזר בעיני שמייחסים אחריות אישית לבעלי תפקידים או מבצעי מדיניות". ח"כ נסים זאב (ש"ס) ביקש מהנוכחים בדיון הסוער לא להיתמם: " שי ניצן שנוי במחלוקת. רק בישראל שופט מביא שופט גם במקומות הרגישים ביותר, והמכרז הוא רק למראית עין". עו"ד אביטל צחור מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל גילתה כי לפני שנתיים פנה הפורום למשרד המשפטים לשוב ולמנות משנה ליועץ המשפטי לענייני משפט עברי, אחרי שתקן כזה כבר היה קיים בעבר. בקשת הפורום נענתה בשללה - ומשרד המשפטים טען אז כי מדובר בשיקולים תקציבים שמונעים מינויו של משנה נוסף, בעוד שכעת אין מניעה כזאת במינוי המדובר של ניצן. ח"כ דב חנין (חד"ש) טען בדיון כי יו"ר הוועדה אורי אריאל מנצל את תפקידו בחריצות רבה, לפי האג'נדה הפוליטית שלו. "מפעל ההתנחלויות כולו נערך בסיוע עצימת העין של מערכת המשפט, ושי ניצן הוא החבר הטוב ביותר של המתנחלים", טען. ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) טענה מנגד כי "אמנם נוצר הרושם שמנסים להעביר מינוי בדלת האחורית, אך מאידך השר נאמן עושה מינוי מצוין, כי הרי צריך איזונים ובלמים, ולכן אם הממשלה כיום היא ימין-מרכז חשוב שיהיה משפטן שמזוהה עם המרכז-שמאל". עו"ד רון דול, היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה הדגיש כי "תפקיד הפרלמנט הוא לבקר את הרשות המבצעת ולא לנהל אותה. אתם מוזמנים לבקר את עבודתנו אך לא בצורה כוללנית כזאת". נציג מבקר המדינה אריה רוטר, קרא לא להטיל משימה על המבקר לפני שמתייעצים עמו מראש, ולדבריו "יש לעשות שימוש מושכל ומגבל באפשרות החוקית של הוועדה להטיל נושאי-חקירה על המבקר". בהצבעה עצמה תמכו ארבעה חברי כנסת בהצעה להטיל על המבקר את בדיקת הנושא, ושניים התנגדו. התומכים היו יו"ר הוועדה אריאל, זבולון אורלב (כמחליפו של אורבך), נסים זאב (כמחליפו של אמנון כהן), ויריב לוין (כמחליפו של שכיב שנאן). המתנגדים היו מרינה סולודקין ויואל חסון (כמחליפו של רוברט טיבייב). שאר חברי הוועדה לא נכחו.