עובדי תחזוקה שנורו בידי פלשתינים בהיותם בצידה הפלשתיני של גדר ההפרדה, לא יקבלו פיצוי מן המדינה וממעסיקיהם, משום שהפרו את נוהלי הביטחון. כך קבעה (9.6.12) שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
יעל הניג.
אנדריי סיטניק ובוריס רויטמן עבדו בחברת אדיג, ששימשה כקבלן משנה לצורכי תחזוקה שוטפת של חברת אורטק שהקימה את מערכת ההתראה בגדר ההפרדה. בדצמבר 2006, לאחר יום העבודה, התקשר גורם כלשהו לסיטניק וביקש ממנו לבצע עבודות תחזוקה בצידה הפלשתיני של הגדר. סיטניק צירף אליו את רויטמן, הש"ג איפשר להם להיכנס לבסיס צה"ל, הם תיקנו את הנחוץ תיקון בגדר מחוץ לבסיס - ואז נפתחה עליהם אש מכיוון הכפר בייתוניה והם נפצעו בפלג גופם התחתון.
הניג קבעה, כי אומנם המדינה הזמינה את סיטניק ורויטמן לתקן את הגדר, אך על-פי הנהלים היה עליהם לקבל אישור מוקדם מהחמ"ל לכניסתם לצד הפלשתיני, במיוחד לנוכח העובדה שכוחות מיוחדים של צה"ל פעלו במרחק של 2.5 ק"מ משם. "לא שוכנעתי כי הזמנה טלפונית להגיע לתיקון הגדר, משמעה גם אישור כניסה קונקרטי, בזמן אמת, לבסיס ולכל המתחם שהיה מסוכן באותו ערב", קובעת הניג. לדבריה, המדינה נקטה בכל האמצעים הסבירים והראויים כדי למנוע מסיטניק ורויטמן לצאת לאזור המסוכן, ולכן אין לקבוע שהתרשלה וממילא אין לחייב אותה בתשלום פיצוי.
עוד קבעה הניג, כי אורטק ואדיג אינן חייבות לפצות את סיטניק ורויטמן, למרות שלא סיפקו להם אמצעי מגן - משום שמדובר היה באפודים וקסדות, שממילא לא היו מונעים את הפציעות ברגליהם. קניג מדגישה, כי סיטניק ורויטמן אינם יוצאים כאשר ידיהם על ראשיהם, שכן הם זכאים לפיצוי מהביטוח הלאומי.
