בפעם הראשונה בתולדות המדינה, הציגה (יום ג', 19.6.12) החשבת הכללית באוצר, דוח כספי של מדינת ישראל. הדוח הוכן על-פי הסטנדרט הבינלאומי הנהוג במדינות המפותחות ומהווה מכשיר משמעותי בהערכת חוסנה הכלכלי האמיתי של ישראל.
ממצאי הדוח העיקריים מעלים כי היקף הנכסים של המדינה עומד על 474 מיליארד
שקל, היקף ההתחייבויות עומד על 1.9 טריליון שקל והיקף הגירעון בהון מסתכם ב-1.4 טריליון שקל. לראשונה במסגרת העבודה על הדוח נערך אומדן של שווי נכסי המקרקעין והתמלוגים ממשאבי הטבע של ישראל. הדוח, שהוצג בוועדת הכספים, יוצג מדי שנה בנוהל קבוע.
החשבונאי הראשי באגף החשכ"ל, יהלי רוטנברג, ציין כי סך ההתחייבויות גדול בהרבה מסך הנכסים כפי שהדבר מתבטא בדוח הנוכחי, אך יש פערים גדולים בניהול הנכסים. "צד ההתחייבויות מנוהל באופן מסורתי בצורה טובה יותר", אמר.
רוטנברג ציין עוד שאומדן נכסי המדינה צפוי להשתנות. לגבי המקרקעין, הוא אמר כי אומדן שווי קרקעות המדינה מבוסס על 510 שומות נפרדות לקרקעות המדינה; על-פי השווי הנוכחי בטרם מחליטים על שינוי הייעוד של הקרקעות. "זה המצב כרגע, אך אם יחליטו לשנות את ייעוד הקרקעות, למשל של קרקעות פי גלילות ברמת השרון, אזי ברור ששווי הקרקע יזנק. סך שווי הקרקעות בידי המדינה מסתכם ב-304 מיליארד שקל", אמר.
לגבי הנכסים מתמלוגים ממשאבי הטבע אמר רוטנברג, כי התמלוגים מגז ונפט בערכים נומינליים עומדים על כ-140 מיליארד שקל, כאשר ההכנסות הצפויות של הממשלה הן ממאגרי "תמר", "ים תטיס" ו"נעה". החשבונאות היא שמרנית ולכן מאגר "לווייתן" לא הוכנס כלל לדוח. האומדן מבוסס רק על תמלוגים בלי מס רווחי יסף.
מבחינה אקטוארית, הדוח מתייחס לגמלאים ועובדים פעילים. סך התחייבויות המדינה בסעיף זה מסתכמות בכ-560 מיליארד שקל, כולל הזכויות שנצברו עבור עובדים שעדיין פעילים בהתחייבות של פנסיה תקציבית, כיוון שהמדינה חייבת לזקוף לזכותם בדוחות את הגידול בהתחייבויות העתידיות שישולמו להם.
הדוח כולל גם נכסי תשתיות המבוססים על פיתוח בשיטה המקובלת בעולם - Public Private Partnership - שותפות בין הסקטור הפרטי לממשלתי בפיתוח תשתיות וחזרת התשתיות לשליטת המדינה לאחר 25 שנה. בין השאר, מדובר על מתקני התפלה בתחום המים, כבישי אגרה ומנהרות בתחום התחבורה כגון כביש 6, 431 (בתשלום דו-שנתי של המדינה למפעיל), מנהרות הכרמל ועוד, וכן מתקני ציבור נוספים. עוד כולל הדוח איחוד של החברות הממשלתיות וכלל הנכסים שהן מנהלות.
מצב שברירי החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ציינה כי "הדוח מציג את כלל נכסי הממשלה על בסיס התקינה הבינלאומית בדיווח של מדינות ובהתאם לנעשה במדינות המפותחות. כלולות בדוח 152 ישויות שונות של המדינה כשבראשן ממשלת ישראל, החברות הממשלתיות והוא כולל אומדן מלא של כלל הנכסים וההתחייבויות של המדינה. גולת הכותרת השנה היא אומדן נכסי המקרקעין שבידי המדינה והתמלוגים ממשאבי טבע".
עבאדי-בויאנג'ו הוסיפה: "ככל שהמשברים הכלכליים של המדינות יתגברו, יגבר תפקידו של הדוח הכספי, כיוון שמדינה יכולה להיות בגירעון ובמשבר כלכלי, אך עדיין יש לה נכסים משמעותיים. בנוסף, רישום נכון של נכס בהתחייבות מביא לניהול נכון יותר של הנכסים". עוד ציינה, כי "לאחרונה אימצה ישראל את התקינה הבינלאומית לעריכת דוחות כספיים, מה שנעשה זה מכבר בארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת ועוד מדינות".
עבאדי-בויאנג'ו הזהירה כי "מדינת ישראל חיה על אוברדראפט קבוע. ההתחייבויות גדולות מסך הנכסים ב-1.4 טריליון שקל ונכון לעכשיו לא ניתן לדעת מהי המגמה; אם הגירעון יגדל או יפחת, כי כל שנה מתווספים נכסים שלא נרשמו עד היום. בעניין החוב לציבור; עומד על למעלה מ-623 מיליארד שקל והוא כולל חובות אקטואריה וכדומה. קשה להעריך את המגמה לגבי החוב עקב ההשפעות החדות שיש לשער החליפין המשתנה לגביו ועקב השפעת האקטואריה. ב-2011 החוב האבסולוטי גדל עקב השינויים בשער החליפין והחוב האקטוארי שגדל אך יש ירידה ביחס חוב-תוצר בהשוואה ל-2010".
