"בחודשים האחרונים, תקופה בה חוסר הוודאות באירופה גבוה, אנו ממליצים ללקוחותינו להתמקד בנכסים דולריים במניות ובאג"ח כמו גם אג"ח שווקים מתעוררים הנקובים דולר" - כך אמר קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של UBS Wealth Management Israel. הדברים נאמרו בכינוס "ניהול סיכונים" שערך פורום CFO במלון דן תל אביב בהשתתפות כמאה מנהלי כספים ראשיים.
"אנו גם ממליצים ללקוחות להתמקד במוצרים נושאי תשואה שוטפת כמו אג"ח קונצרני בדולר בכל הדירוגים", הוסיף פלר.
פלר גם ציין כי אפיק השקעה מעניין נוסף הוא MLP- Master limited partnership - חברות אנרגיה שמחלקות דיבידנדים גבוהים. לדבריו, יש מעל 80 MLP בארצות הברית. המועדפים הם MLP בתחומי הולכת גז וחברות שעושות התאמות של מפעלים ותחנות כוח למעבר לגז. חברות אחסון וחברות הפקה פחות מומלצות, לדבריו. מדובר במכשיר שמייצר תזרים קבוע ויוצר תשואה עודפת על השוק בעשור האחרון.
יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה, אמר בכינוס כי מרבית הפנסיונרים העתידים לפרוש ב-15 השנים הקרובות יהיו בפנסיה תקציבית או בפנסיה עם זכויות, ללא כל קשר לסכומי החיסכון שצברו. "חוסך שאינו בקבוצות אלה ונמצא באפיקים הנוכחיים הקיימים בשוק צפוי לרדת ב-40 עד 60 אחוז ברמת ההכנסה האחרונה שלו", אמר.
בן-אסייג ציין כי החברה השיקה מסלולי יעד לפרישה. "הבאנו מארצות הברית את המודל - Target Fund. מיום ההצטרפות שלך נכנסת למסלול סיכון מהגיל הנוכחי והיא תקטן כך שבגיל הפרישה תהיה ברמת הסיכון הנמוכה שלך. כפנסיונר התיק לא נתון לתנודתיות שוק ההון ויש קצבה שאינה תלוי בשוק פיננסי כלשהו", אמר.
בכינוס נערך פאנל מוכנות חברות למצבי חרום בו השתתפו רן אקרמן - מנהל כספים ראשי בזוגלובק,
עופר לוי - מנהל כספים ראשי בסונול ושלמה זהר - מנהל כספי ראשי בשופרסל, שבמהלכו ציינו הדוברים כי המטרה היא להציף את נושא המוכנות לחרום, ושקיים צורך משמעותי להעלות את המודעות אליו.
דוגמה לנושאים בעייתיים שהועלו ויש להיערך אליהם לדבריהם: פגיעה במפעלי יצור למזון, יכולות הפצה, מרכזים לוגיסטיים וכו' במדינת ישראל, דבר העלול לפגוע באספקת מזון, דלק ותרופות. לאור זאת עולה השאלה האם המדינה צריכה להקים צוות שיבדוק ויכין מראש אפשרות לשיתוף פעולה בין החברות בחרום ויגבש תוכנית מוסדרת לפעולה בזמן חרום. אם כן, תהו המנהלים, מי הוא הגוף שאמור לרכז זאת, אלו תחומים ייכנסו, האם יהיה מדובר בפורום מנדטורי או וולונטרי ועוד.
"המענה לתקלה הוא החשוב ולא התקלה עצמה" עמוס שפירא, לשעבר מנכ"ל סלקום, הרצה בנושא ניהול משברים ואמר כי הציבור מבין שתקלות יכולות לקרות. "הציבור מתייחס להתנהגות של החברה בזמן התקלה ולא בתקלה עצמה. הציבור מבין שיכולה להיות נפילה במערכות תקשורת מתקדמות", אמר. "בזמן המשבר בסלקום ב-2010 אמרתי לאנשים שהציבור בסך-הכל גם אם הוא לוחץ בזמן האירוע מבין שתקלה יכולה לקרות. הנרטיב הציבורי מהמשבר הוא לא עצם קרות המשבר אלא איך הוא טופל".
שפירא ציין עוד כי בכניסה של מתחרה חדש נוצר נרטיב איך הארגון התמודד עם התחרות. "אם הארגון איבד שני אחוז נתח שוק זו הצלחה, אבל השאלה היא האם הארגון יתפוס את זה כהצלחה או ככישלון תלויה במידת המוכנות הפסיכולוגית של הארגון מראש לאירוע", ציין. "עצם הדיונים והמחשבות שיתקיימו בארגון יקבעו את הנרטיב של הארגון איך להתמודד עם התחרות. אנשים לא רואים את כל התמונה - במידה ובארגון לא נערכים העובדים תופסים את התוצאה ככישלון. יש להשקיע זמן ומידה של היערכות גם אם אינה תורמת הרבה ברמה העסקית".
