36 חברי כנסת, בהם יושב-ראש ועדת הכספים
משה גפני, חתומים על הצעת חוק למאבק בריכוזיות אותה הגישה חברת-הכנסת
עינת וילף (העצמאות). ההצעה, שהפכה השבוע להצעה לסדר היום, כוללת שלוש נקודות עיקריות:
- להפריד את השליטה בנכסים ריאליים ופיננסיים מהשקל הראשון.
- להגביל את הפירמידות לשתי קומות בלבד - גם הקיימות וגם החדשות.
- להפריד בין שליטה בחלקים גדולים במשק לבין שליטה באמצעי תקשורת.
סגן שר האוצר,
יצחק כהן, הסביר מדוע הממשלה מתנגדת:
החזקות תאגיד ריאלי ממוסד פיננסי, הגבלת החזקות צריכה להיות רק כלפי תאגיד. מסקנות הוועדה לריכוזיות במשק, אותן אישרה הממשלה הן רק כלפי תאגיד או מוסד משמעותיים, שכן יש יתרונות להחזקת מוסד פיננסי על-ידי תאגיד ריאלי בעל הון ניכר. אם מדובר במוסד פיננסי קטן, היתרונות גדולים מהחסרונות שבהחזקה הצולבת בין תאגידים.
בנוסף, כדי לשלוט במוסד פיננסי נדרש הון התחלתי, שיכול להגיע רק מפעילות ריאלית של בעל השליטה. הצעת החוק לא תאפשר לשלוט במוסד פיננסי משמעותי - דבר שיגרום למכירה כפויה של מספר רב של מוסדות בזמן קצר, ועלול לפגוע בפעילות במשק באופן הפוך מהרצוי וכך התחרות תיפגע.
באשר להחזקות תאגיד פיננסי ותאגיד ריאלי - כבר היום יש רגולציה בנושא, שהינה יותר מתונה ומידתית מהצעת החוק.
בעניין מינוי דירקטורים על-ידי ועדה שימנה שר המשפטים - יש בכך מעין נטילה של זכויות השליטה בחברה לא רק כלפי בעל השליטה אלא גם כלפי בעלי המניות מקרב הציבור. לצד הפגיעה החריפה בזכויות הקניין, העברת החלטות עסקיות בחברות ציבוריות לגורמים המתמנים בידי ועדה ממשלתית טומנת בחובה פוטנציאל לחוסר יעילות כלל-משקי ולעיכוב הצמיחה.
לדעת הממשלה, מן הראוי שהטלת מס נוסף כמוצע בהצעת החוק תהיה מכוח חוק שיזמה הממשלה לאחר שהביאה בחשבון את מכלול ההשפעות על תקציב המדינה ואת כל ההשלכות של הוספת נטל כזה על ציבור הנישומים; כך, לדוגמה, הצעת החוק אינה מתייחסת לפגיעה בציבור - בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל אשר השקיעו בחברות הכלולות בקבוצות העסקיות ועתה יוטל עליהן בעקיפין מס נוסף בגין חלוקת דיבידנד בתוך הקבוצה. הדבר נכון גם לגבי איגרות חוב של החברות הכלולות האמורות, שהדיבידנד האמור משרת את חובן.
וילף: נאמנות לשליטים ולא לציבור ח"כ וילף אומרת כי הריכוזיות עומדת בבסיס הדרישה לצדק חברתי, כי "במשק ריכוזי אנחנו משלמים מס פעמיים: בכניסה וביציאה. אנחנו משלמים מס בכניסה, כי בחברות ריכוזיות שאין בהן תחרות נותנים שכר עלוב לאנשים שעובדים בהן, אלא אם כן הם ב'שפיץ' למעלה. וב'שפיץ' למעלה נותנים שכר שערורייתי, שכל המשמעות שלו זה שכר שמבטיח נאמנות המנהלים לשליטים בפירמידה על פני הנאמנות לציבור.
"זה מגדיל את הפערים, ולא נותן לאנשים את השכר הראוי להם לפי השכלתם. זה גורם למס גדול ביציאה, כי הציבור משלם מחירים גבוהים יותר על מוצרים שנמצאים במשק ריכוזי ולא תחרותי. זה אחראי לתחושת מחנק של חלק גדול בציבור הישראלי, שגם המשכורות שלו לא ראויות, וגם המחירים שהוא מתמודד אתם הם מחירים גבוהים", דברי וילף.
