ראשי הוועדות לא מתלהבים: תקציב דו-שנתי מיותר

בדיון משותף לוועדת הכספים וועדת החוקה, על כוונת האוצר לקבע את מנגנון התקציב הדו-שנתי, הביעו (יום ב', 25.6.12) יושבי ראש הוועדות, כי הם מתנגדים למהלך. יו"ר ועדת הכספים גפני, הביע תרעומת על יריית הפתיחה למהלך לקיבוע התקציב הדו-שנתי אמש בממשלה, ואמר כי "החוק מחייב קודם כל דיון בכנסת בוועדה המשותפת לוועדות הכספים וחוקה ורק אחר-כף החלטה בממשלה. אמש הממשלה קיבלה החלטה לא חוקית. מדובר בשינוי בבסיס הדמוקרטי של ישראל והוא מחייב דיון בין הרשויות המחוקקת והמבצעת, שאם לא כן, בקדנציה הבאה יכול לבוא שר אוצר ולהחליט להפקיע עוד סמכויות מהכנסת ואף לקבוע תקציב ארבע שנתי לכל הקדנציה". גפני הוסיף, כי "בפועל לא מדובר בתקציב דו-שנתי, אלא בשני תקציבים חד-שנתיים עם הצבעה אחת. האוצר בסה"כ מרוויח הצבעה אחת. יוצא שיש תקציב חד-שנתי ללא מדיניות מתוכננת וללא בקרה. המציאות הראתה שהעסק לא עובד; היו תחזיות לגבי הכנסות המדינה, ממיסים למשל, שנתבדו והגירעון גדל. האוצר גם מביא דבר לא נכון וגם בורח מהספינה הטובעת; הביא תחזיות לא נכונות ואחר-כך טוען שהגירעון נובע מסיבות לא צפויות; המשבר באירופה וכד'". עוד אמר גפני לאוצר ש"אין צורך בתקציב דו-שנתי עם קואליציה של 94 ח"כים. תצליחו להעביר כל שתרצו - רק אתם צריכים לעבור ביקורת. ח"כים רוצים דברים פעוטים; סיוע לחלשים, הנחות בתעריפים לאוכלוסיות נזקקות וכד'". לבסוף סיכם גפני כי "את ההחלטה על תקציב דו-שנתי יש לדחות עד אחרי הבחירות. אם תחליטו להגיש תזכיר חוק בעניין, נגיש את הסתייגויותינו". יו"ר ועדת חוקה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) אמר כי "הכנסת מפקחת על הממשלה באמצעות אישור התקציב. כאשר מביאים תקציב דו-שנתי אפשר לפזר את הכנסת כי אנחנו לא מפקחים על הממשלה ועל מה שהיא עושה, אלא רק פעם בשנתיים מאשרים להם את התקציב. כחבר כנסת, אני רוצה לבחון וללמוד על הדברים שהם קורים ולא שנתיים מראש". מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, ענה לראשי הוועדות באומרו כי התקציב הדו-שנתי הראשון היה בגלל כורח, אך השני נעשה מתוך כוונה לבחון אם ניתן לעשות דברים טוב יותר. "קבענו שיהיה פיילוט ונאמר בחוק שעד סוף השליש הראשון של 2012 הממשלה תגיש מסקנות מיישומו של התקציב הדו-שנתי. עד ה- 30 באפריל אישרנו את הדוח וב-1 במאי מסר שר האוצר את הדוח ליושבי ראש ועדות כספים וחוקה. אמש הצגנו לממשלה רק את העקרונות וההחלטה הייתה שיוגש תזכיר חוק שיידון לאחר מכן גם בכנסת". כהן הוסיף, ש"העובדה, שיחסית לשאר העולם צלחנו את המשבר בצורה טובה עם צמיחה ומשמעת פיסקאלית איננה דבר של מה בכך. התקציב הדו-שנתי מייצר ודאות גדולה יותר למשרדי הממשלה, למגזר הפרטי ולגופים הבינ"ל, שקובעים לנו את דירוג האשראי. יש אופק תכנוני הרבה יותר טוב ויציב. מחצית ממדינות ארה"ב מנהלות תקציב דו-שנתי. יש מדינות בהן הממשלה מחליטה על מסגרת פיסקאלית לקדנציה מלאה, ואם אחר-כך באות עם גירעון גדול ממה שקבעו הן נופלות". אגב כך ציין כהן שהסטיות לשנה הראשונה היו גדולות דווקא מאשר באומדנים לשנה השנייה. ההמלצה היא שהתקציב ככלל, יהיה דו-שנתי למעט שני חריגים: שנת בחירות ומצבים חריגים כמלחמה, משבר כלכלי, או אסון גדול - אז יהיה תקציב לשנה אחת. לשאלת הח"כים מדוע אם כבר, לא ייקבע תקציב אחד ל-24 חודש השיב כהן: "התקציב חייב להתאים לדיווח, כולל לארגונים הבינלאומיים".

"בין כה וכה אין איזון בין הרשויות"

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה): "בעבר ביטלו את משרד הכלכלה כי בישראל אין תכנון רב שנתי. התקציב הדו-שנתי מיותר, כי בין כה וכה אין איזון בין הרשויות. אולי יש דרמות כאלו ואחרות, אך בפועל לממשלה יש את הרוב הנדרש והיא מעבירה כל מה שהיא רוצה". ברוורמן אמר שהוא "תומך בתקציב חד-שנתי עם תכנון רב שנתי". ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) הפתיע בתמיכתו באישור תקציב דו-שנתי ל-2013 - 2014: "בעד תקציב דו-שנתי במקרה הספציפי, מכיוון שבסוף שנת התקציב 2013, תתקיימנה בחירות ואז ייקח זמן רב עד שיאושר תקציב 2014 והדבר יפגע בתפקוד משרדי הממשלה. אני נגד תקציב דו-שנתי באופן קבוע". בעקבות טענת הח"כים, כי נדרש היה דיון קודם בכנסת בטרם אישרה הממשלה את הכנת תזכיר החוק לקיבוע התקציב הדו-שנתי אמש, אמר היועץ המשפטי למשרד האוצר, עו"ד יואל בריס, ש"בדרך כלל, הדיון בממשלה קודם לדיון בכנסת וכאן מדובר בחריג. החריגות שנדרשה כאן של קיום דיון בכנסת קודם לזה שבממשלה; מכיוון שהתקציב הדו-שנתי עבר כהוראת שעה. התקציב הדו-שנתי השני גם עבר כהוראת שעה אך כפיילוט, על-מנת לבחון אם זה עובד או לא. אם זה הליך ניסויי - הפתרון המתחייב הוא, שיבואו ויציגו את תוצאות הניסוי וזה הדוח של מסקנות מיישום התקציב הדו-שנתי".