לינדנשטראוס מאחורי הארכה לפרסום דוח הרפז

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, עמד מאחורי החקיקה שתאפשר לו להשלים דוחות במשך שלושה חודשים לאחר תום כהונתו. כך עולה מדבריו (יום ג', 26.6.12) במפגש פרידה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. את הצעת החוק הגיש יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה, אורי אריאל, אך לינדנשטראוס התייחס לביצוע החקיקה בלשון רבים ("אנחנו"). לדבריו, השינוי היה נחוץ כדי להשלים את הדוח בפרשת הרפז, בה ייפגש מחר (יום ד', 27.6.12) עם מבוקר מרכזי אחד ולאחר מכן עם מבוקר מרכזי אחר - ככל הנראה גבי אשכנזי ואהוד ברק. הוא הסכים שקיימת בעייתיות בחקיקה הנראית פרסונלית, אך במקרה הזה היה קיים צורך כדי למנוע דחייה בפרסום הדוח.

היחסים בין ברק לאשכנזי - נושא מרכזי

"עסקנו כאן במערכות יחסים בעייתיות בין לשכות שר הביטחון והרמטכ"ל", אמר לינדנשטראוס. "זה נושא שמאוד מטריד את צה"ל. זה נושא שנוגע לביטחון ישראל. מערכות יחסים בין אנשים שעשויים להוביל אותנו למלחמה, צריכות להתאפיין בעבודה ביחד. תוכלו לקרוא בבוא הזמן ולהבין מדוע חשבתי שהנושא הזה הוא מרכזי". לדבריו, מערכת היחסים שלו עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, היא תקינה. "יש חילוקי דעות, למשפטנים יש הרבה דעות והרבה מחשבות". הוא הזכיר, כי המבקר חייב להעביר ליועץ המשפטי אם מתעורר חשד למעשה פלילי, והוא ביקש מווינשטיין לטפל בנושאים אלו בכלים שיש בידיו כגון המשטרה. "היועץ המשפטי עדיין לא קיבל החלטה, הבקשה שלי עדיין על שולחנו, לטפל בנושאים שחייבים להיבדק". לינדנשטראוס טען שווינשטיין לא ייחס לו אי אמירת אמת. "סברנו שיש פה צד פלילי מובהק - זיוף מסמך הרפז - וסברנו שיש חלק ציבורי שהוא מתפקידו של מבקר המדינה. באופן שוטף שיגרנו ליועץ המשפטי את כל החומרים שסברנו שישרתו גם אותו. אם הדברים פורסמו אחרת, הם הובנו לא נכון בידי מי שפרסמו אותם".

לא להשתמש במילה "הזוי"

בהתייחסו לדוח על השריפה בכרמל אמר לינדנשטראוס, כי העובדה שבחוק מבקר המדינה אין כלי ביצוע היא דבר בעייתי ביותר. "חשבנו שאם חקיקה כמעט שאין לגבי צעדים אופרטיביים, חשוב שיבצעו את הדוחות מתוך הכרה ציבורית בכך שיש לבצע אותם, כך שאמון הציבור בנו יתן את תרומתו בתחום של מימוש הדוחות". על דבריו של שר האוצר, יובל שטייניץ, לפיהם הדוח הזוי, אמר לינדנשטראוס שביטוי זה אינו במקומו ומוצע שלא להשתמש בה שוב, שכן הדוח מתבסס על פרטים, עובדות ומסקנות. "הוויכוח הציבורי הוא על השאלה האם יש חובת אחריות לאנשים שנושאים בעול של תפקידים ציבוריים, במקרה זה - שרים. עמדתי הייתה שאם אתה שר, נהנה מיוקרה וכבוד ותנאים מצוינים, אתה חייב באחריות מלאה למעשים שעשית או שנמנעת מלעשות", הוסיף. "אין כזה דבר או רפורמה או כלום, כאשר על הקיר יש כתובת שאומרת: פה יכול להיות אסון. זה אומר שאנחנו צריכים להביע דעה. אתם רוצים סמכות - היא קיימת עם אחריות. אני יודע שיש אנשים שחושבים שחידשנו משהו בנוף הישראלי; אני חושב שכך צריך להיות. אין מצב שבו אין אחראי למה שקורה. על זה אפשר להתווכח; אני מניח שהציבור באותה דעה". עו"ד דב ויסגלס, אשר ניהל שיחה עם לינדנשטראוס, שאל אותו על המושג "אחריות מיוחדת" שיצר בדוח. הוא השיב באומרו, כי היא נמצאת באמצע בין האחריות המיניסטריאלית לבין האחריות האישית. לינדנשטראוס העיר, כי באחריות המיניסטריאלית יש אשם ציבורי. בתשובה לשאלה האם על שטייניץ וישי לסיים את תפקידיהם, אמר: "הציבור יפסוק. אני לא מזלזל בכוחו של העם. הנושא עבר לרשויות המוסמכות, וזו הכנסת. ראש ממשלת ישראל צריך לתת את דעתו. הוא קורא את הדוח, הוא קורא את מה שחשפנו. הוא צריך להחליט האם אותם שרים יכולים להמשיך לכהן בממשלתו". בנוגע לאחריותו של שטייניץ אמר: "זרו פה חול בעיני הציבור. לא דיברנו על העדפת תחום זה או אחר, אלא על מצב מיוחד שהייתה כתובת על הקיר שעלול להתפתח מצב שיגרום למוות. דיברנו על סכנה מיידית סבירה ביותר, שהשרים ידעו עליה משום שכולם דיברו בביטוי 'קטסטרופה'. אם אתה אומר 'או רפורמה או כלום' - אתה מתרשל בצורה משמעותית. זה לא הולך ככה. עד שתהיה רפורמה, אתה צריך לדאוג שלא יקרה אסון לאומי. פה המצב היה: אתם לא מסכימים לרפורמה - אתם תאכלו אותה. לזה לא הסכמתי".

לבדוק את מחירי הסלולר

בהתייחסו לדוח על המשט הטורקי אמר לינדנשטראוס, כי "תהליך קבלת ההחלטות היה צריך להיות מחושב, לדעת מה ההישגים שאנחנו רוצים להגיע אליהם, וזה לא קרה". הוא הביע תקווה, כי נתניהו יגיע למסקנות אליהן הוא צריך להגיע, "ואם לא – יש לנו כרגיל את האפשרויות הנוספות שיש לנו כעם". לצד זאת, אמר, בלטה העובדה ש"ההסברה הישראלית כשלה; לא הייתה הסברה כפי שהייתה צריכה להיות". ויסגלס שאל אלו תחומים מחייבים טיפול ואליהם לא הגיע, ומה העדיפויות שהוא מציע ליורשו, יוסי שפירא. לינדנשטראוס השיב, כי הציב את טוהר המידות במרכז פעילותו כדי לעקור מן השורש את העשבים השוטים שעדיין קיימים, ומלאכה זו טרם הושלמה. "הקטנו את המידות, הצלחנו לטפל בפינות, אבל לא עקרנו אותם מהשורש באופן סופי. כאן מלאכתי לא הושלמה". לינדנשטראוס התייחס לביקורת על התרחבות פעילותו ואמר: "טוב שעסקנו בכל. פעלנו לפי הסמכות שניתנה לנו בידי המחוקק. דרשתי שנבדוק בצורה סבירה האם זה נושא שצריך להיות בתחום בדיקתו של המבקר. יש חלקים לא מעטים שזה לא תפקידו של המבקר לעסוק בהם ושלא רצוי שיעסוק בהם, למשל בנושא של מחירי מוצרים". עם זאת אמר, כי הירידה החדה במחירי התקשורת הסלולרית היא נושא הראוי לבדיקה.