בית הדין האיזורי לעבודה ידון בתביעתה של
שרה נתניהו נגד העוזרת לשעבר
ליליאן פרץ. השופטת
עפרה ורבנר דחתה (12.6.12) את בקשתה של פרץ למחוק על הסף את התביעה, למעט
עילת הגנת הפרטית שהועלתה בתביעה.
נתניהו הגישה את התביעה בעקבות ראיונות שהעניקה פרץ לתקשורת, ובמקביל לתביעתה של פרץ שעודנה מתבררת. פרץ טענה, כי עילות התביעה אינן מצויות בסמכותו של בית הדין לעבודה, שכן המעשים המיוחסים לה נעשו לאחר שהסתיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין נתניהו.
ורבנר קבעה, כי עילת התביעה היא דבריה של פרץ על התקופה בה עבדה בבית משפחת נתניהו בקיסריה ולכן הסמכות בנושא מסורה לבית הדין לעבודה. "בענייננו, לא נטען, כי הדברים אשר נאמרו על-ידי הנתבעת במסגרת ראיונותיה לאמצעי התקשורת, קשורים למערכת יחסים אחרת בין התובעת לנתבעת, מעבר ליחסי עובד-מעביד שהתקיימו ביניהן, ועל כן התביעה בגין לשון הרע המבוססת על הנאמר בראיונות אלה, הינה בסמכות בית הדין לעבודה" היא אומרת.
לדברי ורבנר, "ככל שהתובעת טוענת, כי הנתבעת הפרה חובות חקוקות, יש סמכות לבית הדין לעבודה לדון בטענה... ככל שתביעת התובעת לפיצוי כספי מבוססת על טענות חוזיות, דהיינו על הפרת החובה החוזית לסודיות ו/או על הפרת חובת תום הלב החלה בין עובד-ומעביד, הרי עילות התביעה החוזיות, להבדיל מעילות נזיקיות - הינן, וודאי, בסמכותו של בית הדין לעבודה".