"השפעה דרמטית על היכולת לספק פנסיה"

"אנחנו חיים בעולם אחר מבחינת שיורי התשואה, ולזה תהיה השפעה דרמטית על הפנסיה שניתן לספק בהכנסות נתונות" - כך אמר (יום ד', 27.6.12) פרופ' איתן ששינסקי, בכנס קיסריה ה-20, הנקרא כעת "כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה". הכנס מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתקיים השנה במלון רויאל רימונים שבים המלח, בשיתוף המסלול האקדמי המכללה למינהל שבראשון לציון. במושב בנושא החיסכון הפנסיוני בישראל, אמר ששינסקי כי בארץ החל מעבר בתהליך שהחל בשנות ה-80' וה-90', ממערכת מוגדרת זכויות למערכת מוגדרת הפקדות. "התשואה מוכתבת במידה רבה על-ידי השוק. הוא הזכיר תהליכים שקרו לפני שני עשורים כגון סגירת קרנות הפנסיה הוותיקות בפני מצטרפים חדשים, סגירת הפנסיה התקציבית בפני מצטרפים חדשים ותהליכים מלפני עשור כגון העלאה הדרגתית של גיל הפרישה, כינונה של ועדת בכר, מכירת קופות הגמל, צו ההרחבה לפנסיית חובה וכולי. ששינסקי, שהציג את מסקנות הצוות בראשותו, אמר כי זה לא עסק בעמלות, אלא באופן ההקצאה של אגרות חוב מיועדות, בחיסכון כספי מותאם לגיל, ובמבנה של תיק נכסים מותנה גיל. הוא התייחס לתפקידם הכפול של פיצויי פיטורים. "אתם תראו שלפיצויי הפיטורים יש השפעה דרמטית על היקף הקצבאות", אמר. "לא רצינו להציע הצעות דרמטיות שהסיכוי שלהן להתקבל הוא אפסי, ניסינו לשמר את היקף ההוצאה הממשלתית על אגרות חוב מיועדות. כל אלה היו בסימולציות שניסו לשמור את ההיקף הכולל של הקצאת התקציב. חברי הוועדה לא הגיעו להסכמה לגבי החלופה המועדפת. זה המקרה הקלאסי של מה שכלכלכנים יכולים לעשות זה לפרוש את האלטרנטיבות, הגדלת היקף אגרות החוב על חשבון התשואה משפרת את מצב החוסכים", הוסיף ששינסקי. "בצ'ילה, כשהפריטו ב-1981 את קרנות הפנסיה, קיוו שתיווצר תחרות - התוצאות מאוד מאכזבות בנושא הזה, ולכן צ'ילה הזדקקה לאמצעים אחרים כדי להגביר את התחרות. המוביליות בין הקרנות השונות הייתה מאוד נמוכה, אין סיבה שבישראל זה יהיה אחרת". לדבריו, המודל החכ"ם מקטין את רמת הסיכון, וחברי הצוות בראשותו תומכים בהנחת המודל הזה בישראל. הוא התייחס לנתון של פיצויי פיטורים ואמר כי הכללת פיצויים מעלה את הקצבה ב-50%. "היום מי שמושך את כספי הפיצויים הם בעיקר בעלי ההכנסות הנמוכות. האחרים מושכים כמה שניתן במסגרת ההקלות במס, ומשאירים את היתר", ציין.

"חלוקה מחדש של התקציב הכולל לסבסוד דרך אג"ח מיועדות ראוי"

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, פרופ' עודד שריג, התייחס לנושא אג"ח המיועדות, המקבלות סבסוד של המדינה. "חלוקה מחדש של התקציב הכולל לסבסוד דרך אג"ח מיועדות הוא ראוי. החלופות שנבחנות כאן הן מעניינות. אני שמח שכל החלופות שומרות על התקציב. המדינה לא יכולה להגדיל את התקציב לסבסוד אג"ח מיועדות. ההקפדה על תקציב מאוזן מתייחסת ליציבות. המבוגרים מעריכים את היציבות. מבחינת הצעירים היציבות בעלת חשיבות יותר נמוכה. החיסכון הפנסיוני יודע לתת תשואה טובה יותר מאג"ח מיועדות". שריג הוסיף: "כשאנו מקצים אג"ח מיועדות לצעירים, פוגעים בתשואה בשיעורים ניכרים. כדי שהנזק לא יקרה, אסור להקצות אג"ח מיועדות לצעירים. כתוצאה מכך אפשר יהיה להגדיל אג"ח מיועדות למבוגרים. עלייה נכונה בהקצאה של אג"ח מיועדות היא באופן הדרגתי, ככל שאדם מתבגר. זו החלופה הנכונה. ככל שאדם מתבגר היציבות של חיסכון הפנסיוני צריך להישמר". לדבריו, בעיה נוספת ניכרת בשאלה 'מהו יציב'. "בארה"ב יש כלל אצבע לגבי חיסכון של אדם - שיעור המניות בתיק צריך להיות 100 אחוז פחות הגיל. הרבה יותר גבוה ממה שנהוג. הכלל צריך להיות כפוף למציאות כאשר יש להקטין את הסיכונים ככל שאדם מתבגר". בנושא פיצויי פיטורים, אמר פרופ' שריג כי יש להתייחס לכך כתחליף לשכר כאשר האדם אינו עובד כאשר הרוב המוחלט מושך כספי פיטורים. "אני רוצה להסתייג מכך שלא נתיר לאדם למשוך רכיב הוני. נראה לא סביר שרכיב מהותי מפיצויי הפיטורים יהיה תחליף לשכר. עדיין צריך לאפשר לאדם למשוך רכיב הוני".