"מי שחושב שהמדינה יכולה לתת ללא הגבלה - בסוף כשהמדינה נותנת ונותנת האזרחים הם שנשארים בלי כסף בכיס" - כך אמר (יום ד', 27.6.12) שר האוצר
יובל שטייניץ, שהשתתף ב"כנס
אלי הורביץ לכלכלה וחברה", הידוע גם ככנס קיסריה, מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתקיים השנה במלון רויאל רימונים שבים המלח, בשיתוף המסלול האקדמי המכללה למינהל שבראשון לציון.
שטייניץ ציין עוד "שתי אמיתות בסיסיות". לדבריו, "מדינה, על-ידי רגולציה או פעולות שלה, מעוניינת להבטיח לאזרחיה העובדים חיים בכבוד בצורה סבירה גם לאחר פרישתם לפנסיה. וכל זה נעשה בתקופה של אי-ודאות. אם חיים יותר, וטוב שחיים יותר - אין מנוס מהמשוואה אם חיים יותר גם עובדים יותר. החיים מממנים את הפנסיה. אם חיים יותר - אז צריכה להיות פרופורציה סבירה בין תוחלת החיים ותוחלת העבודה לבין שנות הפנסיה, ולכן אין מנוס מהדבר הזה, שאם חיים יותר גם חוסכים יותר לגיל הפנסיה במהלך העבודה. בשנה שעברה היה 70 נגד 1 להעלאת גיל הפנסיה בצורה מאוד נמוכה לנשים - האחד היה עבדכם הנאמן - אבל בטווח הארוך לא ניתן יהיה להימלט מזה.
"הצמיחה הכלכלית היא המפתח של מדינה מודרנית להתמודד עם הרבה דברים, גם הפנסיה. מדינת ישראל, הדגש על הצמיחה הוא לא רק כדי לדאוג לכאן ועכשיו, אלא בסוף שיעור סביר של צמיחה מאפשר למדינה להבטיח את עתידם של אזרחיה. אלה תנאים מתמטיים לוגיים... שתי האמיתות הללו עומדות בלב היכולת של המדינה להבטיח לאזרחיה פנסיה וקיום בכבוד".
"בעולם של ריבית נמוכה, צריך לקחת סיכונים" יעל אנדורן, שותפה בקבוצת ויולה ומי שהייתה מנכ"ל "עמיתים", הגוף המנהל את קרנות הפנסיה הגרעוניות, אמרה כי ממשלת ישראל נקטה מהלכים תקדימיים גם בקנה מידה בינלאומי, ביניהם אי-קבלה של מצטרפים חדשים לקרנות הוותיקות והנטישה של הפנסיה התקציבית. "אנחנו נמצאים במציאות חדשה שצריכה להסתכל על הצעדים שנעשו, על תוכניות הפנסיה הקיימות כיום, ולראות עד כמה אנחנו דואגים ליחס התחלופה", אמרה.
"הממשלה רצתה לייצר עוגן לקרנות הפנסיה, והאג"ח המיועדות הן העוגן הזה, המרכיב השני הוא נכס ארוך ברמת סיכון נמוכה יחסית, צמוד למדד, שנותן לך ודאות לגבי הריבית שתקבל. חשוב שלקרנות הפנסיה יהיה כזה עוגן, היינו מצפים לראות שחלק מהגופים שמנהלים את קרנות הפנסיה יפנו גם לאג"ח ממשלתיות רגילות, וצמודות ריבית - בפועל זה לא קרה. בעשור האחרון מדיניות הגיוס היא כזאת שהממשלה רוצה לגייס חוב קצר, סחיר ושקלי לכן אנחנו רואים שהיקף החוב הצמוד של הממשלה ירד מחמישים אחוז ל-41%. לכן אני חושבת שכן אפשר למצוא פתרון שלא מערבב מרכיב של סבסוד ומרכיב של עוגן. לגיטימי שהממשלה תתחשב בצרכים של חיסכון ארוך - היא יכולה לייצר נכס שהוא לא סחיר ולא מסובסד. אין ארוחות חינם - בעולם של ריבית נמוכה, צריך לקחת סיכונים", הוסיפה אנדורן.
"מכריחים אנשים לא אמידים לחסוך בשוק ההון" מרב ארלוזורוב, עיתונאית דה-מרקר, אמרה: "קראתי וחייכתי לעצמי - זה קצת הזכיר לי את דוח הריכוזיות - יש פה הרבה אי-הסכמות, כשמסתכלים על התיקונים ארוכי הטווח של עולם הפנסיה, יש שני סיכונים עיקריים: התארכות תוחלת החיים, ירידת הריבית. קשה להבטיח פנסיה סבירה לאנשים, ולא ראיתי התייחסות לכך בדוח. בעולם של תשואה נמוכה - מאיפה המדינה תבטיח תשואה סבירה, של 5-4 אחוזים? האיום הוא לא רק על הפנסיה, אלא על החיים והצמיחה של כולנו. ראינו מה קרה למדינות שהבטיחו יותר מדי, שאלת התיווך של שוק ההון - האם אנחנו רוצים שהפנסיה תמשיך להתנהל בשוק ההון, אני מזכירה - אנחנו בעולם של פנסיית חובה. אנחנו מכריחים אנשים לא אמידים לחסוך - ואת החסכונות שלהם משקיעים בשוק ההון - איך אפשר להצדיק את זה מוסרית, סוציאליות? אין לי מושג.
"אסור לנו להפוך את שוק ההון לאויב - אם לייבש את שוק ההון עם יותר מדי אג"ח מיועדות נזיק לצמיחה, יחד עם זה המצב של דמי ניהול מרביים לחוסכים בחובה הוא בלתי מתקבל על הדעת. ברור שהמודל החכ"ם הוא מודל חשוב, ברור שצריכים להקטין סיכון (ככל שהגיל של החוסך עולה). פיצויי פיטורים נועדו להבטיח לאדם רווחה בין עבודות, אין שום סיבה לאפשר לאנשים למשוך את פיצויי הפיטורים כמקשה אחת".
